תביעה על סכום קצוב

 

ביצוע תביעה על סכום קצוב

תקנות 109א עד 109יב, סעיף 81א1 לחוק

 

מהי תביעה על סכום קצוב?

מדובר בתביעה שלא הגיעה לדיון בבית המשפט - תביעה שלא היה בה כתב הגנה ולא היה הליך משפטי.

 

נשאלת השאלה: אם מדובר בתביעה שעומדת בכל הקריטריונים - איזה הליך יהיה עדיף? סד"מ, הוצל"פ או סדר דין מהיר (סדמ"ר)? הדעה הרווחת: סדמ"ר הוא ההליך העדיף (45 ימים, דיון אחד ככל שניתן ולאחר מכן מתן פס"ד בתובענה) החסרונות של סדרי הדין האחרים:

 

          סדר דין מקוצר - ברוב המקרים ניתנת רשות להתגונן.

 

          הוצאה לפועל - הליך זה מומלץ למקרים שבהם התביעה היא מספיק טובה – כך שאין צורך להגיע לבית המשפט. אומנם יש הליכים מקדמיים (כגון: התראה), אך מדובר בהליך כמעט מקביל להליך סדמ"ר, שבו האגרה יותר זולה. הסיכון: אם תהיה התנגדות, העניין יעבור לבית המשפט.

 

במה לבחור? אם ההליך מתאים לכל האפשרויות, סדמ"ר ייתן את הפיתרון הטוב ביותר (אבל אם ההליך מוגש לבית משפט שידוע בהליכים איטיים נעדיף את הוצל"פ). עד כאן טיפים לפרקטיקה.

 

ביצוע תביעה על סכום קצוב – סעיף 81א1. (א) קובע: תביעה שהיא אחת מאלה:

 

(1)        תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

 

(2)        תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,

 

ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).

 

כלומר: תביעה על סכום קצוב היא תביעה מכוח חוזה, שיש עליה ראיה בכתב (או תביעה מכוח חיקוק, כגון: תביעה לתשלום ארנונה) ושאותה ניתן היה להגיש גם בסדמ"ר, אבל במקום - מגישים אותה בהוצל"פ בהסדר מיוחד – זאת בתנאי שהתביעה היא עד 50,000 ₪.

אם מתקיימים התנאים בסעיף, הגשת התביעה בהוצל"פ משולה להגשת פסק דין של בית המשפט.

 

כדי להתחיל את ההליך - סעיף 81א1. (ב) קובע: המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); ההתראה תישלח בדואר רשום.

 

מדוע החשיבות להגשה בדואר רשום? כדי לוודא שלא מפתיעים את החייב, שהרי לא מדובר ב"סתם תביעה" אלא תביעה שהיא מספיק טובה, ויש לאפשר לחייב להגיב (להגיש התנגדות) -

 

הגשת התנגדות – סעיף 81א1(ד) (1) קובע: הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות;

מדובר בהליך שהוא מאוד דומה להליך ביצוע שטר. מה ההבדל? ביצוע שטר הוא פס"ד, אבל תביעה על סכום קצוב היא לא פס"ד (למרות שיש הסתברות שהיא תהיה פס"ד בהמשך).

 

הסיבות להתנגדות יכולות להיות רבות ומגוונות: קיזוז או שאחד התנאים בסעיף א לא התקיים (אבל ברוב המקרים לא מוגשת במקרים האלו התנגדות). אם הוגשה התנגדות, סעיף 81א1(ד) (2) קובע: הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לעניין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדרי הדין.

 

כלומר: גם כאן, כמו בביצוע שטר, זה הופך לרשות להתגונן בסד"מ. אם נדחתה ההתנגדות, או שניתן פסק הדין לטובת מבקש הביצוע - יציג הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין בתוך 7 ימים, והיא תמשיך בהליכי הביצוע - תקנה 109ט.

כלומר: יותר חזק משטר, ויותר מהר משטר.

 

האם מדובר בפסק דין או החלטה אחרת?

 

          אם ההתנגדות התקבלה, אזי כמובן שזו החלטה אחרת.

 

          אם ההתנגדות נדחתה - יש לשער שדחיית ההתנגדות מביאה להחלטה אחרת, כי לכאורה צריך לקבל פסק דין בהיעדר הגנה, ואולם בית המשפט יכול מיוזמתו לתת את פסק הדין בהיעדר הגנה (למרות שאין לו סמכות לכך). למרות שזו החלטה אחרת, אפשר להוציא אותה לפועל כאילו היא פסק דין: תוך 7 ימים ממשיכים בהליכי הביצוע.

 

הערה: התחושה שנוצרת כאן היא, שהתקנה 109ט היא אולטרא-וירס (פגיעה בסמכות), כי התקנה משמיטה את כתב ההגנה, ולא מסבירה "לאן הוא נעלם" (זו טענה שניתן לטעון בבית המשפט, ואז נוכל לדעת כיצד בית המשפט מתמודד איתה).

 

הוראות לעניין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר - סעיף 81א2. קובע: הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

אל תתמודד לבד עם הבעיה המשפטית שלך, משרדינו מוכן לסייע לך במגוון תחומים משפטיים ביעילות ובדיסקרטיות

מגדל "WE-TLV" דרך מנחם בגין 150 (קומה 7) תל-אביב 6492105, ישראל

© 2014 Yaniv Gil Law