חוק הוצאה לפועל וחוקים אחרים      

 

תקנות הוצאה לפועל נגד המדינה  

  

31/3/2014    קיים חוק לתיקון סדרי הדין האזרחיים , חוק שנחקק לפני כחמישים שנה  .וסעיף 7 – אומר אין הליכי הוצאה לפועל נגד המדינה.

 

תקנות אלה קובעות הסדרים לגביית חובות שהמדינה היא צד להן ואם ניתן פס"ד על ידי בית המשפט עליון, בג"ץ בית הדין הגדול לערעורים, בית הדין הארצי לעבודה, במקרה כזה פרקליטות המדינה אחראית על העברת פס"ד לחשב הכללי למשרד האוצר והוא אחראי על תשלום הכסף.

אם מדובר על בתי משפט נמוכים יותר: שלום, מחוזי, אזורי לעבודה במקרה כזה פרקליטויות המחוז אחראיות על העברת פס"ד לחשב הכללי והוא אחראי על תשלום החובות . 

נחקק חיקוק חשוב בסעיף 7 והוא עוסק בהגשת ערעור על ידי המדינה. תקנות לתיקון סדרי הדין האזרחיים, מדינה כבעלת הדין. עובר לתיקון להגשת הערעור על ידי המדינה היה מעכב באופן אוטומטי את ביצוע פס"ד . בשנת 1999 המצב השתנה וכיום למדינה  אין זכות יתרון על אזרח, כפי תקנות סדר הדין אזרחי, והיא צריכה לבקש עיכוב ביצוע כמו כל בעל דין אחר שניתן נגדו פס"ד. הבעיה יכולה להיות כאן די חריפה, כי כאשר מדינה מחוייבת לשלם חוב פסוק ואם מעוכב פס"ד יכול להיות בעיות בהחזר אם מדינה  תזכה בערעור. ולכן מצאו פתרונות כמו תשלום חלקי או הפקדת כספים בקופת הוצל"פ ועוד דרכים מסוג זה ובעצם מדינה שווה למעמדו של כל אזרח שניתן נגדו פס"ד ואם היא מגישה ערעור עליה לבקש עיכוב ביצוע.

 

חוק מקרקעי ציבור וסילוק פולשים  1981

 

מאז קום המדינה החלו להשתלט על השטחים גם במרכז הארץ, גוש דן, גם בצפון וגם בדרום. במשך שנים נושא זה הוסדר באמצעות חוק מקרקעי ציבור והכוונה היא רק למקרקעי ציבור שכאשר אנו מדברים במקרקעין המחוקק יצר מנגנון של הליך פינוי בבית המשפט שהינו ארוך ומגושם, אבל ישנה  הגבלה בשימוש בחוק. סילוק פולשים צריך להתבצע תוך 36 חודשים מיום הפלישה ובתוך 6 חודשים מיום שנועד על הפלישה. מסגרת סטטוטורית

שבמסגרתה ניתן להפעיל צו פינוי מנהלי ואם רשויות ציבור מחמיצות את הזמן אז יש להגיש תביעת פינוי כמו כל אזרח שמגיש תביעת פינוי לגבי נכס שלו. פסיקת העליון: היות ומדובר על צו פינוי מנהלי, כלומר פגיעה בזכויות של אזרחים שבעצם התבררו עד הסוף, מכיוון שמדובר בפגיעה בזכויות באמצעות אקט מנהלי צריכים  להיות זהירים ביותר ויש לבצע  אותם כאשר יש רמת הסתברות  גבוהה שיש כאן השגת גבול במקרקעי ציבור וכל מי שרואה את עצמו נפגע מצו פינוי מנהלי רשאי לפנות בעתירה לבית משפט השלום ולהצביע שם על נתונים עובדתיים המצביעים על זכותו להחזיק במקרקעין. לא חייבת להיות בעלות אלא גם זכות במקרקעין ולכן הפניה היא לשלום.

 

פשיטת רגל– חייב הגיע לסוף דרכו הכלכלית, יש לו המון חובות ונושים. מה עושים לחייב זה, פניה להליכי פשיטת רגל.  צריך להיות תיאום מלא בין מחוזי והוצאה לפועל לא פועלים בתחרות ואפשרי הדבר שיהיו הליכי פשיטת רגל ובמסגרת הליכים אלה יש דירה ממשוכנת והיא תימכר בהוצאה לפועל כאשר כונס נכסים מבצע פעולות בהוצאה לפועל ומדווח לבית המשפט על תוצאות הפעולה.

 

פקודת המסים [גביה]

 

– המדינה גובה חובות ובעיקר חובות מס, גם מדינה ורשויות מס. החובות שמגיעים למדינה ולעריה נגבים באמצעות מנגנון מיוחד, ממונה על הגביה ופקידי גביה שהם אחראים על גבית חובות מס ופועלים באמצעות "קומנדו מס", חברה שהיא תחת פיקוח נציבות מס הכנסה , פעולות הגביה הן הרבה יותר פשוטות ומהירות עם פחות הליכים משפטיים, מי שלא משלם מיסים יורדים לנכסיו.

חוק המזונות הבטחת תשלום

לפי חוק זה הביטוח הלאומי משלם את דמי מזונות לנשים וילדים כאשר הבעל נעלם ,  או חסר כל יכולת השתכרות, אסיר, מסומם. או מאושפז. ביטוח לאומי לא משלם את כל חוב הפסוק בפס"ד של מזונות אלא רק סכומים אקטואריים שנקבעים בתקנות הבטחת התשלום וכאשר אישה וילדים מקבלים מזונות מביטוח לאומי הם לא רשאים לבצע את הליך המזונות בנפרד נגד הבעל אלא רק באישור המוסד. למוסד יש חזקה ויש לו זכות סטטוטורית לקבל חזרה כספים ששילם וכל חייב המזונות מבעל, המוסד לוקח לעצמו את מה ששילם ואת יתרה משלם לאישה שמזונות מגיעים אליה וכך מדי חודש ובדרך כלל תיקי ההוצאה לפועל של המוסד לביטוח לאומי מתבצעים בלשכה אחת בירושלים מטעמי נוחות של ביטוח לאומי כי הם פועלים במסה גדולה.

סייג – הכספים האלה שהמוסד מקבל באמצעות ההוצאה לפועל הם אינם מזונות, הם אמנם נתבעים במדור מזונות בהוצאה לפועל, מפני שינוי צביון משפטי שלהם ברגע שמוסד לביטוח לאומי נכנס לנעליה של האישה. המוסד לביטוח לאומי, הוא לא תובע אלא זוכה סטטוטורי מכוח החוק מבלי צורך לצו שיפוטי, הוא מממש כזוכה סטטוטורי את הסכום שמגיע לאישה ואין צורך לצרף את האישה.  לשאלה האם תיק זה של ביטוח לאומי יכול להיכלל בתיקי איחוד. היא כן , מאחר ואין מדובר בתיק מזונות ולכן ניתן להכלילם . גם לא ניתן להוציא צו מאסר ללא חקירת יכולת כמו שעושים בתיקי מזונות .   

          

חוק הערבות

 

קובע זכויות וחובות של ערבים ומסיר דרך המימוש של  ערבויות. חוק ערבות אחרי שעבר כמה וכמה תיקונים. ראשית למצות  כל ההליכים נ' החייב העיקרי טרם הגשת  תובענה נגד ערב ומיצוי הליכים כולל גם פינוי החייב מביתו עם ערב הקשור לחוב הקשור לפינוי זה.  אם זה עניין של משכנתא וכאשר מוגשת בקשה להוצאה לפועל לפעול נגד הערב ויש סעיף בחוק הערבות במקרה הצורך לפעולה נגד הערב, הפסיקה היא שחייבים להזמין את הערב להוצאה לפועל כדי לקבל את תגובתו לעניין , הזמנה זאת חשובה מאוד לא רק כדי לתת לו את יומו בהוצאה לפועל אלא כדי לקבל ממנו מידע על נכסים שיש לו .ואז אין צורך לפעול כנגד הערב.   

              

חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי 

   

בשנות ה90 היה משבר גדול מאוד בתחום זה , הכוונה היא בעיקר למושבים.  חוק זה בא להציע פתרון ליציאת המשק מהמשבר שנקלע אליו וראש הוצאה לפועל מוסמך לעכב הליכים נגד חקלאים , כאשר חוב שרוצים לעכבו נוצר כתוצאה מפעילותו של החייב כחקלאי ולא כאיש עסקים. אם לחייב שהינו חקלאי היה גם עסק למכירת כרטיסים והעסק צבר חובות, חובות אלה אינם חסים תחת כנפיו של החוק. חוק זה נחקק כמה חודשים לפני חוק היסוד ובית המשפט העליון אמר שנחקק לפני חוק היסוד, אילו היה נחקק לאחר חוק היסוד לא היה חוקתי וזאת מכיוון שחוק זה הקטין בצורה סטטוטורית של החובות של פסקי דין נגד חייבים לטובת זוכים.   נאמר שיש לפרש את החוק בזהירות רבה כדי להקטין את הפגיעה בזוכים. החוק קבע מוסד משקמים, אשר פועל בערים מרכזיות והם אלה שדנים במימוש פסקי דין שניתנים על פי חוק זה , כמובן שיש מועד קובע, שעד אליו חוק זה חל ולא חל על השנים יותר מאוחרות.        

       

חוק הלוואות חוץ בנקאיות

 

חוק זה הסדיר את פעילות של שוק האפור. היו מקרים בהם חוב של 5,000 ש"ח הגיע לסכומים אדירים בגלל ריבית דמיונית.  החוק הזה קובע מקסימום של ריבית מותרת לפי החוק , שיעור עלות האשראי בשוק ההון כפי שנקבעת בבנק ישראל כפול 2.25 משיעור עלות האשראי, אשר מתפרסמת באתר אינטרנט של בנק ישראל ומשרד האוצר ובאותם אתרים מתפרסמים  גם שיעורי ריבית של הלוואות חוץ בנקאיות וגם בילקוטים. כל שערי הריבית קבועים בתקנות פסיקת הריבית והצמדה וניתן להגיע אליהם באתר של החשב כללי במשרד האוצר וגם באתר של בנק ישראל ואף באתר של גלובס.  מה שחשוב הוא חוק זה מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכי הוצאה לפועל של פס"ד שניתן אקס פרטה – במעמד צד אחד -  ונראה על פי פס"ד שחיוב כולל ריבית אסורה ,אך מאחר והוא ניתן אקס פרטה והחייב לא טען שום טענה ובית המשפט לא שם לב, החזרת תיק זה מדליק נורה אדומה.      

      

חוק המרכז לגביית קנסות . אגרות והוצאות  

 

בשנות ה90 המדינה הגיעה למסקנה שמגיעים לה אגרות בשיעורים רבים. הוקם מרכז שעוסק בגביה, מרכז זה פועל במסגרת משרד האוצר בתחילה החוק  פעל במסגרת הנהלת בתי המשפט ומבחינה ארגונית עבר למשרד האוצר ופועל על פי פקודת המיסים (גביה)     

אל תתמודד לבד עם הבעיה המשפטית שלך, משרדינו מוכן לסייע לך במגוון תחומים משפטיים ביעילות ובדיסקרטיות

מגדל "WE-TLV" דרך מנחם בגין 150 (קומה 7) תל-אביב 6492105, ישראל

© 2014 Yaniv Gil Law