פסיקה לעניין פיצוי סירוב גט
בפסק דין חדש שניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נפסק, כי בעל צריך לפצות את אשתו, בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהבעל סרב לתת לה גט.
לאחר שהאשה הגישה תביעה לגירושין לבית הדין הרבני בשנת 1998, ועזבה את הבית המשותף של הצדדים יחד עם הילדים, קיבל בית הדין הרבני הגדול בשנת 2006 את תביעתה לגירושין.
האישה החליטה להגיש כנגד הבעל תביעה נזיקית לבית המשפט לענייני משפחה, ולטעון כי הבעל הפר חובה חקוקה, לאור סירובו לציית להוראות בית הדין הרבני ולתת לה גט, וכן רשלנות, מכוח חובתו של הבעל להיות זהיר כלפי בת זוגתו.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הוכח שסירוב הבעל לתת גט הוא מעשה בלתי סביר בנסיבות העניין וכי התנהגותו של הבעל אכן גרמה לאישה נזק נפשי חמור.
החידוש הגדול, הוא התייחסותו של בית המשפט לענייני משפחה לשאלה ממתי יחויב הבעל בפיצויים, האם מיום בו ניתן פסק הדין שמחייב אותו לתת גט או ממועד מוקדם יותר?
בית המשפט קבע, כי הרשלנות היא כלל לא פונקציה של פסיקת החיוב לתת גט – אלא, פונקציה של סירוב הבעל להיענות לבקשת האישה להתגרש, ושל הנזק שנגרם לה החל מהרגע שהוא לא נענה לבקשה:
"במה שונה הנזק שנגרם לאישה לפני החיוב של בית הדין בהשוואה לנזק שנגרם לה לאחר מכן? הצער הרב, הבושה, הפגיעה בכבודה וכל יתר ראשי הנזק הכלולים בעוולת הרשלנות הינם פועל יוצא של הסירוב שבינו לבינה ולא הסירוב שבינו לבין בית הדין; כך שמועד חיוב הגט כלל אינו רלוונטי בהתייחסות לעוולת הרשלנות. הצפיות שייגרם נזק עקב סירובו להיענות לבקשתה של האישה הינו פועל יוצא של עצם הסירוב ולא של החלטה או פסק דין של ערכאה כלשהי...
... אם דורשת האישה מבעלה שייתן לה גט, הרי שבכוחו של הבעל להסכים לדרישה זו גם אם אין עילות הלכתיות אשר על פיהן היה בית הדין מחייבו לתת את הגט. ואם הבעל מסיבותיו הוא מסרב לתת את הסכמתו, עצם סירוב זה - אשר בגינו, ורק בגינו לא מתבצעים הגירושין כבקשת האישה - הינו התנהגות אשר עלולה להוות רשלנות, על כל המשתמע מכך, אם צפוי כי בסירובו הנ"ל ייגרם נזק לאישה. ... וכי מי זה אשר מונע ממנו מלהסכים מרצונו החופשי מלתת גט לאשתו, גם אם אין הוראה כזו מטעם בית הדין?! אי לכך, בבוא בית המשפט לבדוק את זכותה של האישה לפיצויים בגין עוולת הרשלנות, אין מקום לבדיקה האם חויב הבעל בגט או לא חויב, אלא, האם אכן סירב לבקשת האישה, האם סירובו היה מוצדק, והאם היה צפוי שסירובו יגרום נזק. על כן, גם במקרים שאין חיוב גט כלל, ניתן יהיה למצוא שהאישה זכאית לפיצוי עבור הנזק שנגרם לה מרשלנות הבעל מעצם סירובו לתת לה את הגט המיוחל".
בסופו של דבר קבע בית-המשפט, כי עוולת הרשלנות תחל מתום שנה לאחר הגשת תביעת הגירושין, משום שבאותו מועד כבר היה ברור לבעל שדעתה של האישה נחרצת וכי האופציה היחידה היא גט, וכן שהאישה סובלת מכך שהבעל לא נותן לה גט, ולמרות זאת המשיך להתל בה בכל דרך אפשרית. יש לשים לב – המדובר בחידוש בפסיקה, ומהווה סימן חשוב לעתיד - לפי פסק הדין גם נשים שבית הדין לא נתן פסק דין שמחייב את הבעל לתת להן גט - יכולות להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט למשפחה, ויתכן כי הן תקבלנה פיצוי בגין הנזקים שנגרמים להן עקב סירוב הבעל לתת להן גט.יש לציין, כי ישנו חשש לאחר פסיקה זו לעניין של גט מעושה.