דרכים למימוש שטר

 

פרק ט' לתקנות הוצל"פ - תקנות 102 עד 109 - ביצוע שטר

 

בקשה לביצוע שטר מאוד דומה לבקשה לביצוע פסק דין. בעת הגשת הבקשה לביצוע שטר יש לצרף אליה (תקנה 103):

 

          את השטר המקורי (אם מדובר בצ'ק - עותק של שני צדדיו).

 

          אם יש ייצוג - העתק ייפוי הכוח.

 

תקנה 104 מכילה מספר הסתייגויות:

 

          הבקשה צריכה להכיל את מספר הזיהוי של החייב.

 

          כמו במימוש משכנתא, יש להמציא אזהרה בהתאם לסעיף 7 לחוק (תקנה 105)

 

התנגדות - קיים הליך מיוחד למימוש שטרות ותביעות על סכום קצוב, והוא הליך ההתנגדות. דוגמה: אדם הגיע להוצל"פ עם צ'ק שלא נפרע על סף 7000 ₪, ועשה את כל הפעולות הנדרשות. לחייב יש טענות (כגון: הסחורה שסופקה בעד השטר היא פגומה, או טענת פרעתי וכדומה). לחייב עומדת   הזכות להגיש התנגדות לביצוע שטר.

 

תקנה 106 - את ההתנגדות מגישים תוך 30 ימים מהיום שהומצאה האזהרה, והיא מוגשת לאותה לשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע שטר. מפרטים את כל העובדות בהתנגדות, ואז היא מוגשת. - לרשם אין כל שיקול דעת. תקנה 108(א) קובעת: הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר כנגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו.

 

כלומר: ברגע שההתנגדות מוגשת, הרשם מעכב את הביצוע עד לגמר הדיון בביהמ"ש, ומעביר את העניין לבית המשפט הרלוונטי. תקנה 108(ב) קובעת: משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב).

 

כאשר העניין מועבר לבית המשפט ההליך הופך להיות תביעה בסדר דין מקוצר: הבקשה היא התביעה, ואת ההתנגדות רואים כבקשת רשות להתגונן (לפי תקנה 106 בעת הגשת ההתנגדות הוגש תצהיר).

 

הערה חשובה: כאשר אנו מגדירים הליך לביצוע שטר עם התנגדות כ"סוג" של תביעה בסדר דין מקוצר, אנחנו עלולים להתבלבל בין פסק דין והחלטה אחרת. הסבר: כאשר מוגשת תביעה בסדר דין מקוצר, לצד שכנגד יש אפשרות להגיש בר"ל.

מכאן קיימות שתי אפשרויות:

 

1.         הבקשה מתקבלת - בית המשפט מאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה.

2.         הבקשה נדחית - בית המשפט לא מאפשר הגשת כתב הגנה.

 

בשני המקרים לעיל, ההחלטה אינה פסק דין, אלא החלטה אחרת (תזכורת: פסק דין הוא ההחלטה שסוגרת את תיק בית המשפט ואין אחריה דבר.במילים אחרות: כאשר תיק נמצא בארכיון - ההחלטה שהביאה אותו לארכיון היא פסק דין. שהרי: אם נתקבלה הבר"ל, ההליך רק מתחיל, ואם נדחתה הבר"ל, על התובע להגיש בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה (בפרקטיקה מדובר במשהו שנעשה כמעט במקביל - "כעבור 10 שניות", ועדיין – מדובר בהליך נוסף בדרך לפסק הדין) - את פסק הדין הוא יוכל לממש בהוצל"פ.

 

במימוש שטר, העניין שונה: כאשר מוגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר, והעניין עובר לבית המשפט קיימות שתי אפשרויות:

 

1.         התנגדות מתקבלת - כלומר: מנהלים הליך, לבדוק מי צודק (החלטה אחרת), והדיון יסתיים בפסק דין.

2.         ההתנגדות נדחית - לכאורה, אם זה כמו סד"מ אז מדובר בהחלטה אחרת, אך כאן טמון ההבדל - זהו פסק דין. מדוע? כי הצ'ק עצמו הוא פסק הדין.

החלטה שדוחה התנגדות לביצוע שטר היא פסק דין

 

סעיף 81א קובע:         

 

(א)        שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.

 

(ב)        המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו הייתה בקשה לביצוע פסק דין.

 

(ג)         החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הדיון לבית המשפט; לעניין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדרי הדין.

 

(ג1)       על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.

סעיף 81ב קובע: אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.

 

תוצאות הדיון בבית המשפט - תקנה 108(ד) קובעת: החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות, כולה או מקצתה, או נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להתגונן, ימציא הזוכה את ההחלטה או פסק הדין, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של המבקש, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין; ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.

כלומר: אם בית המשפט דחה את ההתנגדות או פסק לטובת הזוכה, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין בתוך 14 ימים ללשכה, והיא תמשיך לפי בקשת הזוכה בהליכי ביצוע השטר.

 

אם החייב מגיש ערעור, ייעצרו ההליכים. בית המשפט יחליט אם לעכב ביצוע או לא.

 

תקנה 108(ה) קובעת: התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, יודיע החייב על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים.

אם מתקבלת ההתנגדות, או שניתן פס"ד לטובת החייב - על החייב להודיע ללשכה בתוך 14 ימים. חשוב להבין שהתיקון שבוצע ב-2009 ניתן בבית המשפט להוצל"פ, ולכן "מישהו" צריך להודיע.