הפטר בפש"ר

 

הפטר הוא צו הניתן על ידי בית המשפט (המחוזי) ואשר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פרט לחובות מסוימים (המפורטים בסעיף 69). ההפטר מחזיר את פושט הרגל אל "חיק החברה האנושית" והוא חוזר להיות אישיות משפטית - יכול להחזיק כרטיסי אשראי, לפתוח חשבון בנק וכו' (כל ההגבלות של סעיף 42).

 

הפטר לאלתר – הליך אזוטרי בו צו ההפטר ניתן מיד עם ההכרזה על האדם כפושט רגל, ובעצם - בלי שהתחיל כל הליך. סעיף 18ה (א) (3) קובע: ... בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226.

 

ההפטר יכול להיות במקרה זה גם הפטר חלקי או הפטר מותנה. התנאים למתן הפטר לאלתר:

 

          חלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס.

 

          הטעם למתן ההפטר לאלתר:  אין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים.

 

סעיפים 66, 67, 69 ו- 226 יפורטו להלן.

 

כשפושט הרגל מבקש הפטר

 

סעיף 61 לפקודה קובע:

 

(א)        פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר.

 

(ב)        בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצוין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

 

(ג)         הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, מלבד אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.

 

הפרוצדורה - תקנות 44-46

 

          תקנה 44 קובעת: חמישה עשר ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון יגיש הכונס הרשמי לבית המשפט תסקיר בדבר התנהגות החייב, חובותיו ונכסיו; העתק מן התסקיר ימציא לחייב.

 

          תקנה 45 קובעת: החייב רשאי להגיש לבית המשפט השגה מנומקת לתסקיר הכונס הרשמי; העתק ההשגה יומצא לכונס הרשמי שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבירור הבקשה. התנגדות להפטר

 

          תקנה 46 קובעת: נושה המתנגד להפטר החייב, יגיש לבית המשפט התנגדות מנומקת שלושה ימים לפחות לפני היום שנקבע לבירור הבקשה והעתקים ממנה ימציא לחייב ולכונס הרשמי.

 

הדיון וההחלטה

 

סעיף 62 קובע:

 

(א)        בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

 

(ב)        בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, לתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיוזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.

 

במסגרת הדיון בבקשה, רשאי בית המשפט לשמוע את הכנ"ר, הנאמן, וכל נושה, להציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכנ"ר בדבר התנהגות החייב...

 

בתום הדיון בבקשה רשאי בית המשפט: לתת צו הפטר, להתלות הפטר או להתנות הפטר בתנאים - לרבות תנאים לעניין התשלומים שפושט הרגל צריך לשלם בתקופה שלא עולה על 4 שנים (ומטעמים מיוחדים - תקופה ארוכה יותר).

בית המשפט יכול "לחזור בו  מהחלטתו " - אם לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו לבטל את צו ההפטר.

 

סייגים למתן הפטר - סעיף 63 (א) לפקודה קובע: הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:

 

(1)        לא יתן הפטר;

 

(2)        יתלה את ההפטר לתקופה שתמצא מתאימה;

 

(3)        יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;

 

(4)        ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטר שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז ההפטר  רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

 

סעיף 63 (ב) קובע: ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:

 

(1)        במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;

 

(2)        פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;

 

(3)        פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פירעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

 

(4)        נמחקה;

 

(5)        פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בהתחיבויותיו

 

(6)        פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;

 

(7)        פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;

 

(8)        פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;

 

(9)        תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;

 

(10)      נמחקה;

 

(11)      פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;

 

(12)      פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

 

במילים  אחרות : פושט רגל מנסה לנצל לרעה את הליכי פשט"ר, מקבל על עצמו חבויות חדשות שברור שלא יצליח לעמוד בהן , פזרן, נמהר או פושט רגל "סידרתי" (10).

 

שינוי צו - סעיף 64 קובע: עברו שנתיים מיום מתן צו הפטר, ופושט הרגל שכנע את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, רשאי בית המשפט לשנות את האמור בו או בכל צו שבא במקומו, באופן ובתנאים שימצא לנכון.

 

העברת מרמה - סעיף 70 קובע:

 

(א)        בסעיף זה, "העברת מרמה" – אחת מאלה:

 

(1)        העברת נכסים בשל נישואין ולפניהם כגמול להם בשעה שלמעביר לא הייתה יכולת לשלם את כל חובותיו בלי שייעזר בנכסים הכלולים בהעברה;

 

(2)        התחייבות, בשל נישואין, להעביר בעתיד לאשה או לילדים של המעביר, או לטובתם, כסף או נכס – למעט כסף ונכס השייכים או מגיעים לאשתו – כשביום הנישואין לא הייתה לו בהם כל זכות או זיקה.

 

(ב)        מי שהוכרז פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, לאחר שהעביר נכסיו העברת מרמה, וראה בית המשפט שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהות את התחייבויותיו  או שלא הייתה לה הצדקה במצב עסקיו של המעביר בזמן שנעשתה, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתלותו, או לתתו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, הכל לפי העניין, כדרך שהיה רשאי לעשות אילו היה החייב אשם במרמה.

 

תעודה "על התנהגות טובה"

 

תעודה לעניין חיקוקים פוסלים - סעיף 66 קובע: בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצד החייב , כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סירוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור.

 

אפשר שפושט הרגל יקבל "תעודה" שמשמעותה: "לא חיבלת, לא הזקת - רק נכשלת". החזרה לחיק החברה האנושית מלווה בתעודה זו, ומאפשרת לו שלא להיות פסול לעניינים בשל היותו פושט רגל בעבר.

 

חובותיו של פושט רגל שהופטר - סעיף 67 קובע: פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם; לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית המשפט לבטל את הפטרו, אך אין הביטול פוגע בתקפם של מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני ביטולו.

 

תוצאות צו ההפטר

 

סעיף 69 קובע:

 

(א)        צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

 

(1)        חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

 

(2)        חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

 

(3)        חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

שמירת אחריות פלילית - סעיף 226 קובע: חייב שעבר עבירה לא יהיה פטור מאישום בשל הפטר, פשרה או הסדר.

כלומר: צו ההפטר לא פוטר את החייב מחובותיו כלפי המדינה, חובות שנוצרו במרמה ומחוב מזונות. כמו כן (226) חייב שקיבל הפטר, כמובן שלא יהיה פטור מכתבי אישום או מעבירות משמעת.

 

סעיף 69 (ג) קובע: צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחויב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו.

 

סעיף 69 (ב) קובע: צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.