טענת "פרעתי" – סעיף 19 לחוק ההוצל"פ

 

טענת "פרעתי" היא טענה של החייב כי הוא מילא אחר פסק הדין או חלקו, ושהוא אינו חייב עוד למלא אחריו. פרעתי לא מתייחס רק לחוב, ויתכן  גם על חפץ שהוחזר.

 

(הכוונה ב"חלקו" - אם פסק הדין מתייחס למספר חייבים, יכול לבוא חייב X ולטעון פרעתי. הוא שילם את מלוא חובו, אך מילא רק חלק מפסק הדין).

נטל ההוכחה הוא על החייב, היכול לטעון "פרעתי" בכך שיטען (ויוכיח) שהחזיר את חובו, אך יכול גם לטעון: יש התיישנות על פסק הדין או על החוב.

דוגמה: פסק הדין בעניין פינוי הנכס. החייב התפנה, אבל מקבל צו להתפנות שוב, מכיוון שהשאיר ציוד בנכס. החייב יטען "פרעתי" שכן עזב את הנכס, ואז תעלה השאלה המשפטית : האם פינוי החפצים באחריות הזוכה או באחריות החייב?

 

טענת פרעתי אינה ייחודית רק לפסקי דין, ואפשר לטעון אותה גם במשכון, משכנתא .והליכי ביצוע שטר:

 

הליך ביצוע שטר - מי שרוצה לבצע, נותן פיזית את השטר ללשכה. הלשכה שולחת אזהרה, ואז יש לחייב שתי אופציות: לפרוע  או להתנגד - התנגדות לביצוע שטר.

התנגדות לביצוע שטר - ההתנגדות לא נעשית בלשכת הוצל"פ - בית המשפט הוא שדן בהתנגדות. הדיון בטענה הנ"ל יכול להיגמר בקבלה או דחייה.

 

          דחייה היא כמו פסק דין.

 

          קבלה של התנגדות פירושה שיש טענה צודקת של המתנגד, אז, ההליך לא נגמר אלא רק מתחיל, ולכן קבלת ההתנגדות היא החלטה אחרת (בעקבות ההחלטה, מתחיל הדיון).

 

טענות "פרעתי" נוספות :

 

          ויתור - הזוכה ויתר לחייב על החוב.

 

          פטור – החייב טוען שהוא פטור.

 

          הסכם פשרה -

 

          זכות קיזוז מוכחת -לדוגמה: פלוני ממשיך ביחסי מסחר עם הנושה שלו. תוך כדי הדיונים בחוב בהוצל"פ, הוא מספק סחורה לזוכה, אבל הזוכה לא משלם לו. החייב יכול להראות שהחוב התקזז.

 

סעיף 19 (א) קובע: חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטלת על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על עיכוב ביצוע, אך לא חייב, ונדרשים נימוקים מיוחדים.

יש לזכור: טענת פרעתי חלה רק לגבי עובדות וטענות שהתגבשו לאחר מתן פסק הדין, ולא לפניו. לא מרגע ההמצאה של פסק הדין, אלא מרגע מתן פסק הדין.

 

מתי אפשר להעלות טענת פרעתי?
טענת פרעתי אפשר להעלות בכל עת. אין שום מגבלה (רע"א 9302/02 בנק ירושלים נ' גורדון).     

                   

סמכויות רשם ההוצאה לפועל    

סמכות הרשם היא מרגע שניתן פסק הדין (למשל: ניתן פסק דין ביום ראשון. שלחו בדואר ביום שלישי, והוא הגיע  ביום חמישי. ביום שני הזוכה קיבל תשלום. החייב יטען "פרעתי" בפני הרשם).

 

כל אירוע שמתרחש לאחר פסק הדין הוא בסמכות הרשם, ולכן בכל פעם שמשלמים / פורעים או מבצעים יש לקחת קבלה ולשמור אותה במקום שהזוכה לא יכול להגיע אליה.

 

הערה: קיים פער בין הזמן שבו אמור להינתן פסק הדין, ועד שהוא ניתן בפועל - במקרה זה, על החייב להגיע לבית משפט ולהראות שפרע חלק מהחוב, על מנת שההחזר יתבטא בפסק הדין.

 

כלומר: מתי מוסמך הרשם לדון בטענת פרעתי? רק אם היא התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין.

 

הליכי ביצוע שטר - 578/78 יוסף עזרא נגד "מרבק" תעשיות בע"מ (1970)

בהליכי ביצוע שטר אפשר להעלות את טענת "פרעתי" רק אם היא התגבשה לאחר מועד המצאת בקשת הביצוע לחייב (שהרי, יש להביא את השטר להוצל"פ ולהתחיל בהליך . הליך זה הוא נקרא "בקשה לביצוע שטר").

 

ההמצאה - כאשר היא מגיעה לחייב - זה המועד הקובע, וכל החזרה של כסף טרם המועד הזה, לא רלוונטית. במילים אחרות: כל מה שנמצא לפני ההמצאה - בין אם לפני הבקשה ובין אם אחרי - לא קשור להוצל"פ, וצריך לפנות לבית המשפט (אפשר לטעון תרמית למשל).

הליכי מימוש משכון או משכנתא - המועד הוא: החל מרגע הרישום בלשכת רישום המקרקעין, או מרגע רישום המשכון ברשם המשכונות.

בר"ע אלבוים נ' אפשטיין 87/72 - פסק הדין שמגדיר את המועד שבו מתחילה הסמכות השיפוטית של הרשם. זהו פסק הדין שקבע את המועד, ואין שנוי בפסיקה עד כה

 

לסיכום: מתי  הרשם מוסמך לדון?

 

          פסק דין (כסף) - מיום מתן פסק הדין

 

          בקשה לביצוע שטר - מיום ההמצאה.

 

          הליכי מימוש משכון או משכנתא – רגע הרישום.

אל תתמודד לבד עם הבעיה המשפטית שלך, משרדינו מוכן לסייע לך במגוון תחומים משפטיים ביעילות ובדיסקרטיות
  • Instagram
  • Facebook

מגדל "WE-TLV" דרך מנחם בגין 150 (קומה 7) תל-אביב 6492105, ישראל

© 2014 Yaniv Gil Law