בית דין רבני
בית הדין הרבני הינו בית דין דתי, הדן בכל ענייני המשפחה. בעבר, פסק בית הדין הרבני אך ורק בהתאם לדין העברי, וכיום, לאחר פסיקה של בית המשפט העליון והחוקים החדשים שחוקקו, נקבע, כי גם בית הדין הרבני צריך להפעיל את כל מערכת החוקים האזרחית החלה במדינה, במקביל לדין העברי. לצערנו, לא תמיד זה קורה בפועל.
לבית הדין הרבני הסמכות הייחודית לדון בנושאי נישואין וגירושין של בני זוג יהודים. כל שאר הנושאים הקשורים והכרוכים בענייני הנישואים והגירושין של בני זוג יהודים מצויים אף הם במסגרת סמכותו של בית הדין הרבני. בין הנושאים: מזונות אשה, ענייני הרכוש, חלוקת רכוש, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, אחזקת ילדים, צווי ירושה, צוואות, כתובה, תוספת כתובה, פיצויים ועוד.
מאחר והסמכות הינה סמכות מקבילה בעניינים אלו, לסמכות של בית המשפט לענייני משפחה - נוצר מצב של "מרוץ סמכויות"; ועל-פיו, מי שמגיש את התביעה ראשון בזמן, ולהיכן שהוא מגיש את התביעה – הסמכות תהא נתונה לאותה ערכאה.
כך, במידה ואשה מגישה תביעה למזונות אשה לבית המשפט לענייני משפחה, לא ניתן יהא לדון בענייני מזונות האשה בבית-הדין הרבני.
לכן ישנה חשיבות לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכה משפטית, לצורך קביעה מה לעשות והיכן לעשות, בטרם יעשה זאת הצד השני וימנע ממך את האפשרות להגיש את התביעות המתאימות, בערכאות המתאימות.
סמכויות בית הדין הרבני
הסמכות המקומית של בית הדין הרבני נקבעת לפי מקום מגוריהם האחרון המשותף של הצדדים, או לפי מקום מגורי הנתבע.
כללי הדיון בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה שונים לחלוטין. כך לדוגמא, אשה שבגדה בבעלה יכולה להפסיד את רכושה בבית-הדין הרבני, בשל סיבות הלכתיות יהודיות, בעוד בבית-המשפט לענייני משפחה לבגידה אין כל משמעות.
אישה שבגדה בבעלה, נמצאת במצב פחות טוב בבית-הדין הרבני גם בכל הנושא של משמורת ילדים, וקביעת ההורה המשמורן. בעל יכול להעלות טענה, כי מאחר והאישה בגדה בו, היא אינה ראויה להיות ההורה המשמורן של הילדים הקטינים.
משמורת הילדים - גישת בית הדין הרבני
בנוסף, בנושא משמורת הילדים, בבית-הדין הרבני חלים הכללים היהודים, לפיהם, הבנים הולכים עם האב והבנות עם האם. כללים אלה אינם חלים כלל בבית-המשפט לענייני משפחה, ושם העקרון המנחה הינו טובת הילד.
תביעה לשלום בית
תביעות נוספות שבהם דנים בבית הדין הרבני הינם תביעות לשלום בית, אותם יכולה להגיש האישה או הבעל, ולטעון כי הם אינם רוצים להתגרש אלא לחזור ולחיות בשלום-בית. במצב דברים שכזה, בית הדין הרבני ישלח את הצדדים ליועץ נישואים, במידה והם חושבים כי יש סיכוי טוב לשלום הבית.
הפרוצדורות בבית הדין הרבני קלות יותר, וניתן אף להגיש תביעה בכתב יד, על טופס קבוע הנמצא בבית הדין הרבני. לכן, ישנה חשיבות רבה ביותר, להתייעצות טרם פרוץ המשבר, ובדיקת הזכויות הנובעות מגירושין.
משרדנו מנהל עשרות תיקי גירושין הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.