בקשת פשיטת רגל "מטעם" החייב  או ''מטעם''  הנושה         

 

תקנות 6-8.

 

בקשת חייב - תקנה 6 קובעת: בקשת פשיטת רגל של חייב תוגש לבית המשפט לפי טופס 4 (הטופס נמצא בחוק), תאומת בתצהיר ויצורפו  אליה:

 

(1)        דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) לפקודה, ערוך לפי טופס 5;

(2)        כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 17(א)(3) לפקודה, ערוך לפי טופס 5א, חתום בידי החייב כשחתימתו מאומתת בידי עורך דין.

 

מסירה לכונס והפקדת פיקדון - תקנה 7 קובעת:

 

(א)        החייב ימסור לכונס הרשמי העתק מהבקשה וכן יפקיד בידו פיקדון בסך 1,600 שקלים חדשים וכל סכום נוסף שיורה הכונס הרשמי או שיצוה בית המשפט, כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי.

 

(ב)        לא תקובל בקשת חייב בבית המשפט אלא אם צורף לה אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת העתק הבקשה על צירופה ועל הפקדת הפיקדון; האישור ייערך לפי טופס 5ב ויימסר לחייב לאחר שמילא אחר הוראות תקנה 6.

 

(ג)         אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לגרוע מזכותו של החייב לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו כאמור בסעיף 18 או 22א לפקודה, ובלבד שצירף לבקשתו אישור כי פנה לכונס הרשמי וכן אישור בדבר הפקדת הפיקדון.

 

(ד)        נתן הכונס הרשמי לחייב הודעה על סירובו ליתן לו אישור כאמור בתקנת משנה (ב), תצורף הודעת הכונס לבקשת החייב.

פרטים נוספים - תקנה 8 קובעת: הכונס הרשמי רשאי לדרוש  מהחייב פרטים נוספים או משלימים וכן מסמכים העשויים לסייע לו בקביעת עמדתו ביחס לבקשה.

 

לכנ"ר יש שלוש אפשרויות:

 

          לתת את האישור הנדרש.

          לסרב לתת את האישור.

          לבקש פרטים נוספים על מנת להחליט.

 

 

בקשת פשיטת רגל "מטעם" הנושה

 

בקשת נושה - תקנה 9 קובעת:

 

(א)        בקשת פשיטת רגל של נושה תוגש לבית המשפט לפי טופס 6.

 

(ב)        בקשת נושה לא תקובל בבית המשפט אלא אם כן צורף לה אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת העתק הבקשה על צירופה וכן אישור על הפקדת הפיקדון וכל סכום נוסף כאמור בתקנה 7(א); אישורו של הכונס הרשמי ייערך לפי טופס 6א.

 

(ג)         בקשת נושה להכריז על חייב כפושט רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 7 לפקודה, תאומת בתצהיר, ואם ניתנה תגובת הכונס הרשמי, תצורף אף היא לבקשה.

 

קיים סכום מינימום כדי להתחיל פשיטת רגל, העומד כיום על 85,763 ₪. הסכום מתעדכן מעת לעת.

 

מועד הבירור - תקנה 10 קובעת: בקשת נושה תתברר כעבור שמונה ימים מיום המצאתה לחייב, ואולם רשאי בית המשפט לבררה לפני כן, בתנאים שיקבע, אם נעשה מעשה פשיטת רגל בנסיבות האמורות בסעיף 5(2) או (4) לפקודה או שקיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות בירור מוקדם.

 

יש חריג מעניין. בתקנות סדר הדין מתייחסים ל-יומיים, שבוע, 30 ימים וכו'. שמונה ימים לעניינו הם חריג יחודי

 

התנגדות החייב - תקנה 11 קובעת:

 

(א)        חייב הרוצה להתנגד לבקשת הנושה יגיש לבית המשפט כתב התנגדות ערוך לפי טופס 7, שיאומת בתצהיר, ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות.

(ב)        דין כתב ההתנגדות כדין תצהיר נגדי בהמרצת פתיחה, ועל הדיון בבקשה יחולו הוראות תקנות סדר הדין החלות על המרצת פתיחה, בשינויים המחויבים.

 

הערת סד"א לעניין המרצת פתיחה: תיקון חדש (2013) מתייחס לחובה להגשת תשובה להמרצת הפתיחה (ולכל הפחות, להגשת בקשה לקיים דיון בהמרצת הפתיחה), אחרת בית המשפט יכול לתת החלטה על סמך המרצת הפתיחה בלבד (256א). התיקון בוצע בעקבות פסק הדין של השופט גרוניס - רע"א 6678/09.

 

המרצת פתיחה צריכה להיות קצרצרה. כל העניין צריך להיפתר במספר דקות של דיון.

 

החזרת פיקדון - תקנה 12 קובעת: חייב או נושה שבית המשפט אישר את בקשתו לחזור בו מבקשתו לפשיטת רגל לפני מתן צו כינוס, רשאי לפנות לכונס הרשמי, תוך ששה חודשים מיום מתן אישור בית המשפט, ולקבל החזר של מחצית הפיקדון ושל כל סכום נוסף שהפקיד לפי תקנה 7(א) או 9, לפי העניין, בניכוי ההוצאות שהוציא הכונס הרשמי עד למתן אישור בית המשפט כאמור ובצירוף תשואת השקעה כאמור בסעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח–1978, אם הייתה, בשינויים המחויבים לפי העניין

 

אם חזר בו, יקבל מחצית מהאגרה, בניכוי הוצאות. דוגמא : אם נדרש להפקיד 1600 ₪ לפי 7(א), יקבל 800 ₪ בחזרה. אם נדרש לפי 7(א) להפקיד 3400 ₪ נוספים לכיסוי הוצאות הכנ"ר, אזי יקבל סכום זה בחזרה בניכוי הוצאותיו של הכנ"ר.

 

בקשת פשיטת רגל המוגשת על ידי הנושה

 

התנאים למתן צו כינוס לבקשת הנושה - סעיף 7 לפקודה קובע: לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:

 

(1)        החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-85763 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסכום זה

 

(2)        החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

 

(3)        מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;

 

(4)        מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

 

כלומר: נושה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים

(תנאים אלו חייבים להתקיים ביום הגשת הבקשה לבית המשפט):

 

1.         החוב של החייב הוא על סך של לפחות 85,763 ₪ (סכום שמתעדכן מעת לעת). בית המשפט יכול מטעמים שיירשמו לאשר גם עבור סכום נמוך מכך.

 

2.         החוב הוא סכום קצוב שיש לשלמו מיד, או בזמן עתיד קבוע (תאריך ספציפי).

 

3.         מעשה פשיטת הרגל אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשת הבקשה.

 

4.         מקום מושבו של החייב בישראל או תוך שנה לפני הגשת הבקשה הוא גר בישראל או ניהל עסקים בישראל או היה חבר בתאגיד שניהל עסקים בישראל (סעיף זה עלול "להפיל" את האפשרות לבקשה).

 

בקשת נושה מובטח - סעיף 8 לפקודה קובע: היה המבקש נושה מובטח, יציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על ערובתו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל, או יתן אומדן שוויה של הערובה; נתן המבקש אומדן כאמור, אפשר שיצורף כנושה מבקש לעניין עודף החוב המגיע לו, לאחר ניכוי השווי הנאמד, כאילו היה נושה לא מובטח.

 

אם מדובר בנושה מובטח, בעל בטוחה להבטחת החוב, יש לציין בבקשה שמוותרים על הבטוחה והיא תכנס לכלל מאגר הנכסים בהליך פשיטת הרגל, או שמודיעים לבית המשפט את שווי הבטוחה ואז הליכי פשיטת הרגל יהיו רק על היתרה (ואז צריך לעמוד בתנאי סעיף 7).

 

בקשת פשיטת רגל המוגשת על ידי החייב 

 

חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים המצטברים המתוארים בסעיף 17.

 

בקשת חייב - סעיף 17 קובע:

 

(א)        לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

 

(1)        חובותיו אינם פחותים מ- 17,154 שקלים חדשים;

 

(2)        צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו –

 

(א)        פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;

 

(ב)        פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו והתחייבויותיו  תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;

 

(ג)         פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם והתחיבויותיו של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עמו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

 

(3)        החייב צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו והתחייבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.

 

(ב)        החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאינו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).

 

כלומר: התנאים המצטברים הינם:

 

1.         חובותיו הם בסכום של לפחות 17,154 ₪.

 

2.         הוא צירף לבקשתו דו"ח המאומת בתצהיר ומכיל פרטים בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו  שלו ושל בן זוגו, ילדיו הקטינים וילדיו הבגירים החיים עמו.

 

3.         החייב צירף לבקשתו כתב ויתור על סודיות.

 

4.         על החייב לפרש בבקשתו את הטענה שהוא אינו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך כי יגיש הצהרה על כך.

צו כינוס נכסים לבקשת חייב - סעיף 18 לפקודה קובע: בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי וכי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי.

הליך על פיו בית המשפט יכול לתת צו כינוס אף ללא אישור הכנ"ר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

חזרה מבקשת פשיטת רגל - סעיף 19 קובע: אין חזרה מבקשה שהוגשה – בין של נושה ובין של חייב – אלא ברשות בית המשפט.

אל תתמודד לבד עם הבעיה המשפטית שלך, משרדינו מוכן לסייע לך במגוון תחומים משפטיים ביעילות ובדיסקרטיות

מגדל "WE-TLV" דרך מנחם בגין 150 (קומה 7) תל-אביב 6492105, ישראל

© 2014 Yaniv Gil Law