ערעורים בפשיטת רגל

 

יש להבחין בין דיני הערעור הרגילים ובין דיני הערעור של פשיטת הרגל. מדובר על דין ספציפי ולכן יתכן שיש אי התאמה בינם ובין ערעור על החלטות רשם.

האבחנה בין פסק דין והחלטה אחרת - בפסיקה:

 

          פסק דין .החלטה שסוגרת את התיק, ואין אחריה דבר.

 

          החלטה אחרת .מוגדרת על דרך השלילה - על מה שאינו פסק דין, הוא החלטה אחרת.

 

קיימות 5 אפשרויות שקבעה הפסיקה:

 

1. צו בפשיטת רגל - ערעור בזכות (לעליון) -  זה צו של פשיטת רגל וניתן לערעור בזכות לבית המשפט העליון, ולעניין זה לא מבחינים בין פסק דין או החלטה אחרת. מדוע? כי פשיטת רגל זה הליך מאוד פוגע: בקניין, באישיות המשפטית, ולכן כל ההחלטות הללו ניתנות לערעור בזכות. סעיף 182(ג) לפקודה.

צו בפשיטת רגל הוא צו שניתן על ידי בית משפט במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי פקודת פשיטת הרגל. הצווים העיקריים הנכללים בגדר צו פשיטת רגל הם: צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל וצו הפטר.

 

2. כאשר שופט מחוזי נותן החלטה שהיא לא צו בפשיטת רגל - ערעור ברשות. מדובר החלטות של ביהמ"ש שיש להם אופן דיוני / פרוצדוראלי או לא פוגעני - החלטות שקשורות להארכות מועדים, קבילות ראיות. סעיף 183 (א) לפקודה, רע"א 2281/97 קיאל נ' בנק המזרחי.

כלומר: כאשר מדובר בצו פשיטת רגל, הערעור תמיד בזכות. כאשר מדובר בהחלטות פחות פוגעניות, יחולו דיני הערעור הרגילים המבחינים בין פס"ד והחלטה אחרת. למשל: אם מדובר במחיקה - זה עניין פרוצדוראלי ולא מהותי. מחיקה היא פס"ד. אם שופט מחוזי קיבל החלטה למחוק, אז זה דיני הערעור הרגילים, ולכן יהיה ערעור בזכות לעליון.

 

3. צו בפשיטת רגל שנתן רשם של מחוזי, והוא פס"ד לפי האבחנה הרגילה של דיני הערעור, יהיה ניתן לערעור בזכות לעליון.

 

4. צו בפשיטת רגל שנתן הרשם והוא החלטה אחרת – ניתן לערעור בזכות לפני שופט בית המשפט המחוזי.

 

5. החלטה שנתן רשם מחוזי, שהיא לא צו בפשיטת רגל - יחולו דיני הערעור הרגילים.

הערה: רשם בכיר לא רלוונטי, כי אין רשמים בכירים בבתי משפט מחוזי, אלא רק בבית משפט השלום, ולכן זה לא רלוונטי לבית המשפט של פשיטת הרגל. (ערעור על החלטה של רשם בכיר דינה כערעור על החלטת שופט ).

 

הערה:  לא ניתן לערער על כך שבית המשפט לא הפעיל סמכות שבשיקול דעת, אלא אם הוגשה בקשה לבית המשפט להפעיל את סמכותו, והוא סירב - סעיף 183(ב) לפקודה.

 

מועד הערעור - סעיף 184 לפקודה קובע: מקום שפקודה זו נותנת זכות לערער לפני בית המשפט המחוזי על החלטת הכונס הרשמי, יוגש הערעור תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שניתנה ההחלטה המערערים עליה, ובית המשפט  יידון ויחליט , ככל האפשר לפי הנסיבות, כאילו היה ערעור מבית משפט שלום.

 

בש"א 7338/01 – וינברג דורון נ' כהנא. שתי החלטות חשובות של השופט ריבלין:

 

1.         רשם מחוזי שנתן החלטה אחרת, היא נדונה בפני המחוזי בזכות ואז יש פסק דין ולכן ערעור בזכות לעליון

 

2.         פרשת פרי הארץ היא תקלה - בפרשה זו אדם הגיש ערעור בטעות - לא הייתה לו זכות לערער. הוא מגיע לעליון, והרשמת לא מחקה, אלא המירה את הערעור בבקשת רשות. הרשמת  יצרה תקלה: התקנה אומרת שהטעות היא רק בכיוון אחד: רק אם הוגשה בר"ע ניתן לדון בה כאילו הייתה ערעור.

 

הערה לעניין ערעורים בזכות: להלן המקרים בהם יינתן ערעור בזכות פעמיים:

 

1.         המקרה שתואר לעיל בפרשת וינברג.

 

2.         אתיקה: וועדה מחוזי > בזכות לארצית > בזכות למחוזי בירושלים > ברשות לעליון.

 

3.         כנ"ר נותן החלטה > החלטה שיפוטית > ערעור למחוזי > ערעור לעליון בזכות – מכיוון שהכנ"ר הוא לא גורם שיפוטי.

 

4.         החלטות מנהליות – תלוי בטיבה של הערכאה – אין דין אחיד.

אל תתמודד לבד עם הבעיה המשפטית שלך, משרדינו מוכן לסייע לך במגוון תחומים משפטיים ביעילות ובדיסקרטיות
  • Instagram
  • Facebook

מגדל "WE-TLV" דרך מנחם בגין 150 (קומה 7) תל-אביב 6492105, ישראל

© 2014 Yaniv Gil Law