פירוק חברות

 

פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 קובעת בסעיף 244(א) 

 

244.     (א)        פירוקה של חברה ייתכן באחת הדרכים האלה:

 

                                                (1)        בידי בית המשפט;

 

                                                (2)        מרצון;

 

                                                (3)        בפיקוח בית המשפט.

 

           (ב)        הוראות פקודה זו יחולו על כל אחת מדרכי הפירוק, אם אין הוראה אחרת משתמעת.

 

256.     בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי.

 

257.     בית המשפט רשאי לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה:

 

                                    (1)        החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט;

 

                                    (2)        החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה , או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה;

 

                                    (3)        (נמחקה);

 

                                    (4)        החברה הייתה לחדלת-פירעון;

 

                                    (5)        בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.

 

258.     רואים חברה כחדלת-פירעון בהתקיים אחת מאלה:

 

                                    (1)        נושה המגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פירעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה;

 

                                    (2)        צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קוים כולו או מקצתו;

 

                                    (3)        הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותה המותנות והעתידות, שאין ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה.

 

ע"א 577/74 בנק ישראל בריטניה  – נקבע מתי נחשבת חברה כחדלת פירעון על אף שקיימים לה נכסים.

 

ע"א 5737/08 חברת בלוק הסלע האדום-מפעלי בלוקים בע"מ נא מעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ – פסק דין מקיף אשר בוחן את השאלה האם המחלוקת היא כנה. נקבע כי ביהמ"ש שלפירוק ידחה את בקשת הפירוק רק אם יש מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החוב.

 

פר"ק 37173-01-11 ג'י.וי.פי נכסים בע"מ נ שמיל במעבדה בע"מ – על מנת שבית המשפט יורה על פירוק חברה לבקשת בעל מניות על בעל המניות להצביע על האינטרס המיוחד שיש לו בפירוק. עילת הצדק והיושר הקבועה בסעיף 257(5) לפקודה היא סעיף סל, כאשר בעלי המניות של החברה מגיעים למבוי סתום, ייתכן וייכנסו לסעיף הסל הזה מאחר והחברה משותקת.

 

פר"ק 32686-01-11 טופז נ' אשדש ניהול עסקים בע"מ – עם זאת, הכלל הוא כי אין "להמית עסק חי" בשל סכסוכים פנימיים, שניתן לפתור באמצעים פחות דרסטיים, וההלכה מקדמת דנא היא כי יש להימנע ככל הניתן מ פירוק חברה סולבנטית  בשל סכסוכים בין בעלי מניותיה. השימוש בעילה זו (סעיף הסל- היושר והצדק – ע.א)......

 

עיכוב הליכים קבוע בסעיף 264 לפקודה, המועד הקובע הוא בקשת צו הפירוק –

 

264.     (א)        הוגשה בקשת פירוק והיו אותה שעה תובענה או הליך נגד החברה תלויים ועומדים בבית משפט מחוזי או בבית המשפט העליון, רשאים החברה או נושה או משתתף שלה, כל עוד לא ניתן צו פירוק, לפנות לאותו בית משפט בבקשה לעיכוב ההליכים; היו תובענה או הליך אחרים תלויים ועומדים נגד החברה - רשאים הם לפנות בבקשת עיכוב אל בית המשפט שאליו הוגשה בקשת הפירוק.

 

לסיכום, על מנת להיכנס להליך של פשיטת רגל או פירוק יש צורך בקיומה של עילה. שתי העילות העיקריות בפירוק חברות הן חדלות פירעון (לא מאזני, אלא בפועל) וכן עילת הצדק והיושר שהיא סעיף סל, אשר בה יש להשתמש בזהירות.

אל תתמודד לבד עם הבעיה המשפטית שלך, משרדינו מוכן לסייע לך במגוון תחומים משפטיים ביעילות ובדיסקרטיות

מגדל "WE-TLV" דרך מנחם בגין 150 (קומה 7) תל-אביב 6492105, ישראל

© 2014 Yaniv Gil Law