מילת מפתח: סעיפים חובה הסכם גירושין

סעיפי חובה בהסכם גירושין — המדריך המלא לכל מה שחייב להיות

עו״ד יניב גיל

מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה וחדלות פירעון. למעלה מ-20 שנות ניסיון. זוכה חותם הזהב Duns100.

עוד על עו״ד יניב גיל

מדוע חשוב לדעת אילו סעיפים הם חובה?

הסכם גירושין איננו מסמך פשוט — הוא הסכם משפטי המחייב אישור מבית המשפט לפי חוק הנישואין (הנתינה וביטול). הסכם שחסר בו סעיף אחד עלול לא לקבל אישור מבית המשפט ולחזור לניסוח מחדש, מה שמעביר לשני הצדדים משפחה זמן וכסף יקרים. הסכם שכולל סעיפים הנוגדים את החוק או מעלה חשש להטיה או חיסור משפטי יידחה מטעמי צדק. ולכן, הבנת הסעיפים החיוניים היא הבסיס לכל הליך, וחסר כל אחד מהם עלול להביא להשלכות משפטיות ממשיות וארוכות טווח.

סעיף 1: זהות הצדדים ונתוני הנישואין

סעיף חובה ראשון — זהות מדויקת. זה כולל שמות מלאים בדיוק כמופיעים בתעודת הזהות, מספרי זהות, תאריך ומקום הנישואין בדיוק, ומספר הילדים משותפים עם שמותיהם וגילאיהם. זה נשמע בסיסי, אך שגיאות בפרטים אלה עלולות לבטל את ההסכם כולו. בית המשפט חייב להיות בטוח שמדובר בצדדים הנכונים, כי גם נתון אחד שגוי יכול ליצור ספק לגבי הרצון החופשי של הצדדים לחתום.

• שמות מלאים כמו בתעודת הזהות (לא כינויים או שמות בערבית אם לא כתובים ברשמים)
• מספר זהות של שני הצדדים בדיוק
• תאריך הנישואין ומקומם
• שמות וגילאי הילדים משותפים (אם קיימים)
• ילדים מנישואים קודמים (אם קיימים)

סעיף 2: הגט — סעיף קריטי לנשים יהודיות

הסכם גירושין של בני זוג יהודים חייב לכלול התחייבות מפורשת של הבעל לתת גט לאשתו. זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר משום שללא גט, אישה יהודית נשארת עגונה גם אחרי שהסכם הגירושין אושר בבית המשפט. מעמד עגונה פירושו שהאישה לא יכולה להינשא שוב בדת יהודית. סעיף זה חייב לכלול:

• מועד מדויק לנתינת הגט — לרוב תוך 30-60 יום מאישור ההסכם בבית המשפט
• בית הדין הרבני שבו יינתן הגט — כדי למנוע מחלוקות על כשרות הגט
• מנגנון אכיפה — מה קורה אם הבעל אינו מופיע או מסרב? יש לציין שבית המשפט יכול להוציא צו בעד החייב בהנתן הגט
• הזיקה של הגט להסכם — האם קבלת הגט תלויה בתשלומים או בנקודות אחרות בהסכם?

סעיף 3: זמני שהות (משמורת) הילדים — הסעיף המורכב ביותר

זהו לרוב הסעיף המורכב ביותר בהסכם, משום שהוא נוגע לגבולות זמן עם כל ילד, מי קובע החלטות חשובות, ואיך מתעדת מחלוקות. בית המשפט קובע כי הצדדים חייבים להראות פתרון שמשקף את צרכי הילד לפני הכל. הסעיף חייב לכלול:

• קביעת הזמני שהות (משמורת) — בלעדית לאם, בלעדית לאב, משותפת שוויונית, או משותפת בעיקר עם אחד ההורים
• הגדרת 'אחריות הורית משותפת' — מי מחליט בענייני חינוך (בחירת בית ספר, תוכנית לימודים), בריאות (בחירת רופא, טיפולים), דת ותרבות?
• לוח זמני שהות מפורט מאוד — ימי חול, סופי שבוע, ערבי חגים, חגים ערבים, פגרות קיץ, פגרות חרמשים
• הסדרי חגים ימים מיוחדים — חנוכה (מי מקבל את הילד באיזה חצי?), פסח, ראש השנה, יום הכיפורים, שבועות, יום הולדת הילד, יום הולדת ההורים
• נסיעות לחו"ל — האם כל נסיעה דורשת הסכמת שני הצדדים? מה המרחק המרבי? האם יש חריגים לנסיעות עם הורה אחד?
• שינוי מגורים הורה — מה קורה אם הורה רוצה לעבור עיר או למדינה? מהם התנאים להעברה?

סעיף 4: מזונות ילדים — סעיף שלא יכול להיות נמוך מדי

בית המשפט לא יאשר הסכם שמזונות הילדים בו נמוכים מהנדרש לפי טבלאות משפטיות. סעיף זה חייב לכלול:

• סכום חודשי מדויק לכל ילד — לא 'כל מה שנצרך' אלא סכום קונקרטי
• מה כלול בסכום — דירה (שכר דירה או חלק מהערך), ביגוד, חינוך (לא רק בית ספר ציבורי), חוגים מותרים, הוצאות רפואיות שוטפות, תרופות, ניתוחים שרות
• הצמדה למדד — כל הסכום צריך להיות מוצמד למדד המחיה לצרכן כדי שלא ייחלש עם הזמן
• גיל סיום — לרוב 18, אך אם הילד לומד במכללה או אוניברסיטה עד גיל 21 או 22
• חלוקת הוצאות חריגות — ניתוחים דחופים, טיפולים שיניים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, לימודים גבוהים או קורסים מוביליים — מי משלם כמה?
• מזונות למעבר — אם יש שינוי משמעותי בהכנסת ההורה החייב, איך מתקנים את הסכום?

סעיף 5: מזונות אישה — מזונות כלכלה אם חוקיים

לא כל אישה זכאית למזונות, אך אם בית המשפט או הצדדים קובעים זאת — יש לקבוע בהסכם את הסכום החודשי, תקופת התשלום (כמה שנים), וכן את הסיבות לסיום התשלום:

• נישואים מחדש של האישה
• שיפור משמעותי במצב הכלכלי של האישה
• הפסקת השקעה רציניה בחיפוש עבודה
• התמסרות לבן זוג חדש (בדרך כלל צריך הסכמה משפטית)
• מותה של בן הזוג הנשעבד

סעיף 6: חלוקת הנכסים — היום ההכרעה של הסכמים

כל נכס צריך להיות מתוארח בנפרד — לא 'נחלק שווה בשווה' או 'מחלקים הכל בדיוק'. הסכמים עמומים בסעיף זה גורמים למחלוקות ארוכות שנים. יש לפרט כל נכס:

• הדירה/הנדל"ן — האם נמכרת ומחלקים את המחיר? אחד מהם קונה מהשני? מי נשאר בדירה עד מתי? מה עם המשכנתא הקיימת?
• חשבונות בנק ופיקדונות — איזה חשבון וכמה כסף לכל אחד, תאריך חתך
• פנסיה וקופות גמל — האם וכיצד מחולקת בדיוק, תאריך החתך של השקיעות בתקופת הנישואין
• קרן השתלמות — חלוקה או לא, מי מקבל מה
• רכבים וציוד — מי לוקח איזה רכב, איזה ציוד מטבחי, רהיטים
• חובות משותפים — אם יש משכנתא משותפת או חובות בנק, מי משלם מה ובאיזה לוח זמנים
• מטבח, רהיטים, פריטים אישיים — רשימה מפורטת להימנעות מחוקי בעלות אחרי הסכם

סעיף 7: אי-תביעה הדדית — סיום מלא של תביעות

סעיף קריטי זה קובע שני הצדדים מצהירים בכתב שאין להם ולא יהיו להם תביעות נוספות זה כנגד זה — בגין הנישואין, המגורים המשותפים, הרכוש, אי השקעה כלכלית בנישואין — מעבר למוסכם בהסכם. סעיף זה מונע 'הפתעות' משפטיות עתידיות וסכומים נוספים שלא סכמו עליהם:

• ויתור על כל תביעה למזונות או דמי כרסום בעתיד (חוץ מזה שמוגדר בהסכם)
• ויתור על תביעה לחלוקת נכסים נוספים שלא הובאו לשימוש בהסכם
• ויתור על תביעה למעמד משפטי או מתן כספים אחרים

סעיף 8: מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות

גם ההסכם הטוב ביותר לא יכול לצפות את כל הנקודות. בחיים עולים סיטואציות שלא חזו עליהן. יש לקבוע מה קורה אם מתעוררת מחלוקת על פרשנות ההסכם או על שינויים בנסיבות:

• גישור תחילה — ניסיון להגיע להסכם בין שני הצדדים בעזרת מגשר מקצועי
• בוררות — הגשת הנושא ממשיך באחד או יותר בוררים, קצרה יותר מבית משפט
• חזרה לבית משפט — אם הגישור או הבוררות לא העלו תוצאה, חוזרים לבית משפט
• תשלום עלויות — מי משלם על גישור ובוררות

סעיפים נוספים משפטיים החובה

דיווח מס והכרזות

יש להגדיר כיצד הצדדים יוודעו לרשויות המס על השינוי בזכויות לנכסים ותשלומי מזונות, וכיצד יחולקו ההטבות המס המתאימות.

ביטוח בריאות וחיים

מי משלם על ביטוח הבריאות של הילדים? האם הבעל בתשלום מזונות יישמור ביטוח חיים כדי להבטיח כיסוי למזונות אם יקרה לו משהו?

ניירות חוב ויעודים

אם קיימים איגרות חוב, מניות, או השקעות אחרות, יש להגדיר כיצד מחולקות וכיצד יקבלו פיקדון של הלוואה משפחתית אם קיימת.

סעיפים מומלצים (לא חובה אך רצויים ביותר)

בנוסף לסעיפי החובה, יש סעיפים שלא חייבים אך מומלצים מאוד משום שהם מונעים עתיד מיותר מחלוקות:

• ביגוד וצרכי אישיים — מי משלם על ביגוד הילדים, צרכי ניקיון אישיים, משקפיים
• תקשורת בין ההורים — כיצד מתנהלת תקשורת (טלפון, הודעות, אפליקציה ייעודית ל'CoParenting')
• הטיפול במחלות הילד — כיצד מטופלות מחלות בזמן השהות אצל ההורה השני? מי יודע על הטיפול?
• בני זוג חדשים — הגבלות על שהות עם בני זוג חדשים בנוכחות הילדים, או איסור מוחלט תוך שנה מהגירושין
• החלטות על חינוך וחוגים — כיצד מחליטים על בית ספר, קייטנה, חוגים, טיולים בית ספרי
• תקשורת עם בני משפחה — האם לכל אחד זכות לתקשורת עם בני משפחת השני? במה מוגבלות זכויות?
• אחסון רכוש — איפה נשמר רכוש שלא חולק בתאריך הנתינה? מי משלם על אחסון?

טעויות נפוצות שחוסכות הסכמים

כמה קל לשנות הסכם לאחר חתימתו?

השלחנו שהסכם אושר בבית משפט עם אישור של שופט, קשה מאוד לשנות אותו אחרי כן. בית משפט יסכים לשינויים רק אם:

• שני הצדדים מסכימים על השינוי בכתב
• הוא מתייחס לנסיבות שהשתנו בצורה משמעותית (כמו אובדן עבודה)
• השינוי משרת את טוב הילד (אם עוסק בזכויות משמורת או מזונות ילדים)

זו הסיבה שהמשמעות של תרגול של הסכם בכתב גדול — חוקים לעתיד קשה. לכן, חשוב שהסכם הרִשמי יהיה מדויק, מלא וברור מה הרע שכל צד יודע בדיוק מה הוא מקבל ומה הוא מוותר.

כיצד להתחיל בהיערכות להסכם?

1. ספור רכושות — כל נכס, כל חשבון בנק, כל פנסיה. הכנו רשימה מלאה.
2. עמוד על הדרישות שלך — מזונות? משמורת? איזו עיר? מזונות אישה? בהירות מלאה.
3. דון עם עורך דין קודם — אל תכנסו להסכם שלא בעזרת עורך דין משפטי.
4. הביאו את כל המסמכים — דבי בנק, דבי פנסיה, דבי בעלות נכסים. בית משפט יבקש עותקים.
5. אל תביאו רגישות אל בתוך ההסכם — זה מקום לעסקי, לא לרגשות. סדרו זה בגישור או ביעוץ נפשי.

שאלות נפוצות