סרבנות גט ועגינות בישראל – המדריך המשפטי המלא 2026

עו״ד יניב גיל

מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה וחדלות פירעון. למעלה מ-20 שנות ניסיון. זוכה חותם הזהב Duns100.

עוד על עו״ד יניב גיל

מבוא: אחת הבעיות הקשות ביותר בדין הישראלי

סרבנות גט היא אחת הסוגיות הכואבות והמורכבות ביותר במשפט המשפחה הישראלי. היא נוגעת לחיים של אלפי נשים — ולעיתים גברים — שנתקעים בנישואין שנגמרו מעשית, אך לא יכולים לצאת מהם בשל סירוב בן הזוג לתת או לקבל גט.

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבה הדין הדתי שולט בנישואין וגירושין ליהודים — ולכן בעיית העגינות, שנולדה בהלכה, ממשיכה להיות בעיה משפטית ממשית גם בישראל של 2026.

מהי עגינות?

'עגונה' היא אישה שנישאה בקידושין יהודיים ואינה יכולה לקבל גט — בין אם בעלה מסרב לתת, בין אם הוא נעלם, ובין אם הוא חסר כשרות משפטית. המילה עגונה מגיעה מהשורש 'ע-ג-ן' — כבולה, מוצמדת.

בפועל, רוב מקרי הסרבנות בישראל הם של גברים שמסרבים לתת גט לנשותיהם — ומשתמשים בכלי ה'גט' ככוח מיקוח בהסכם הגירושין.

מדוע גברים מסרבים לתת גט?

• לחץ ומיקוח — 'תסכימי לתנאים שלי ותקבלי גט'
• נקם ופגיעה — 'אם אני סובל, את תסבלי'
• שליטה — גט הוא 'הקלף האחרון'
• דחיינות — קשיים רגשיים ונפשיים
• לחץ משפחתי מרחיב
• אידיאולוגיה — אמונה שהוא 'מגיע לו' יותר

הסטטוס המשפטי: 'חיוב גט' ו'כפיית גט'

חיוב גט

בית הדין הרבני יכול לחייב את הבעל לתת גט — 'חיוב גט'. זהו צו הלכתי שאומר: 'הבעל צריך לתת גט'. אם הבעל מסרב לציית — ניתן להפעיל נגדו סנקציות.

כפיית גט

'כפיית גט' היא מדרגה חמורה יותר — היתר הלכתי לכפות פיזית את הגט. מבחינה הלכתית, זהו כלי שמשמש רק בנסיבות חמורות מאוד (אלימות, מחלה מדבקת, חיים בלתי נסבלים). שימוש בכפיית גט רחב יותר עלול ליצור 'גט מעושה' — גט שאינו תקף הלכתית.

הכלים המשפטיים לאכיפת גט בישראל

1. בית הדין הרבני — סנקציות הלכתיות

• הכרזה על הבעל כ'חייב בגט' — לחץ חברתי ודתי
• מניעת שירותים דתיים (כבוד ב'תפילה, עלייה לתורה)
• הכרזה ציבורית

2. בית המשפט האזרחי — סנקציות אזרחיות

• קנסות יומיים על הסרבן
• מאסר — בנסיבות קיצוניות
• מניעת יציאה מהארץ
• שלילת רישיון נהיגה
• עיקול נכסים
• פיצויים נזיקיים לאישה

3. חוק שדולה (1995)

חוק שדולה הגביר את הכלים הזמינים לכפיית גט ואפשר לבית הדין הרבני לנקוט סנקציות ישירות. אך גם עם חוק זה — אכיפה מלאה קשה.

תביעת נזיקין נגד סרבן גט

אחד הכלים החדשניים יחסית הוא תביעת נזיקין כנגד סרבן גט בבית המשפט האזרחי. בתי המשפט בישראל פסקו פיצויים משמעותיים לעגונות — לעיתים מאות אלפי שקלים — בגין הנזק שנגרם להן.

ארגוני סיוע לעגונות

• יד לאשה — ארגון מוביל לסיוע לעגונות
• מחלקת עגינות ברבנות הראשית
• מרכז יהודה וירושלים — ייעוץ הלכתי
• כולל עמית — ארגון פמיניסטי-דתי

שאלות נפוצות — סרבנות גט

כמה נשים הן עגונות בישראל ?

הנתונים המדויקים שנויים במחלוקת, אך ההערכות מדברות על אלפי נשים שממתינות לגט. חלקן ממתינות שנים, חלקן עשרות שנים.

האם אפשר להתגרש ללא הסכמת הבעל ?

מבחינה הלכתית — לא ניתן לתת גט ללא הסכמת הבעל (לפחות פורמלית). אך בית הדין יכול לחייבו, ובית המשפט יכול להפעיל לחץ כלכלי ומשפטי חמור. כפיית גט מלאה — הליך ארוך ומורכב.

האם אישה יכולה לתבוע פיצויים מסרבן גט ?

כן — ויש פסיקות רבות שפסקו פיצויים. תביעת נזיקין בבית המשפט האזרחי היא אחד הכלים היעילים שעומדים לרשות האישה.

מה קורה לילדים בזמן שהאם היא עגונה ?

זמני השהות (הנקראים גם 'הסדרי ראיה' ו'זמני שהות (משמורת)') של הילדים נקבעים בנפרד מסרבנות הגט — בית המשפט דן בהם ללא קשר לסוגיית הגט. הגט לא יכול לשמש כפה לענייני ילדים.

האם אפשר לשנות את החוק כדי לפתור עגינות ?

שאלה זו מעסיקה מחוקקים ורבנים שנים רבות. הצעות שונות לרפורמה — בית דין אזרחי לגירושין, עדכון הדין הדתי — נתקלות בהתנגדות דתית. הפתרון המלא עדיין לא בנמצא.