זמני שהות (משמורת) בלעדית לעומת זמני שהות (משמורת) משותפת — מה ההבדל ומה עדיף?

עו״ד יניב גיל

מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה וחדלות פירעון. למעלה מ-20 שנות ניסיון. זוכה חותם הזהב Duns100.

עוד על עו״ד יניב גיל

המהפכה בזמני שהות (משמורת) ילדים בישראל

במשך עשורים, הנורמה בישראל הייתה ברורה: אחרי גירושין, הילדים נשארים עם האם (משמורת בלעדית), והאב מקבל "הסדרי ראייה". אך בשנים האחרונות חלה מהפכה אמיתית — זמני שהות (משמורת) משותפת הפכה לנורמה המועדפת בבתי המשפט לענייני משפחה, בתנאי שהנסיבות מתאימות.

הלכת בע"מ 919/15 משנת 2017 לא רק שינתה את חישוב המזונות — היא גם הניעה שינוי תפיסתי עמוק לגבי תפקיד האב בחיי הילדים. היום, בית המשפט מכיר בכך ששני ההורים יכולים ואף צריכים להיות שותפים מלאים בגידול הילד.

הגדרת סוגי הזמני שהות (משמורת)

זמני שהות (משמורת) בלעדית (אצל הורה אחד)

הילד מתגורר בעיקר אצל הורה אחד — המכונה "ההורה המשמורן". ההורה השני, ה"הורה הלא-משמורן", מקבל זמני שהות מוסדרים. בהסדר קלאסי: סוף שבוע אחד כל שבועיים (שישי עד שבת או ראשון), ואולי ערב נוסף אחד בשבוע. ההורה המשמורן מקבל את סמכות ההחלטה העיקרית בחיי היומיום של הילד.

זמני שהות (משמורת) משותפת (50/50)

הילד מחלק את זמנו שווה בשווה בין שני הבתים — המודלים הנפוצים הם "שבוע-שבוע" (7 ימים אצל כל הורה) או "2-2-3" (יומיים אצל הורה א', יומיים אצל הורה ב', שלושה ימים אצל מי שתורו). שני ההורים שותפים מלאים בחינוך, בקבלת החלטות, ובאחריות היומיומית. אין "הורה ראשי" ו"הורה משני".

זמני שהות (משמורת) מורחבת (60/40 או 70/30)

הסדר ביניים שבו הילד שוהה יותר זמן אצל הורה אחד, אך פחות מהסדר בלעדי מסורתי. למשל: שלושה ימים בשבוע אצל האב, ארבעה אצל האם. זהו פתרון גמיש למקרים שבהם זמני שהות (משמורת) מלאה אינה אפשרית מסיבות לוגיסטיות.

יתרונות זמני שהות (משמורת) משותפת

• קשר עמוק עם שני ההורים — הילד לא מאבד קשר עם אף הורה, מה שחשוב להתפתחותו הרגשית
• חלוקה שוויונית של נטל הגידול — שני ההורים נושאים באחריות, לא רק אחד
• הסתגלות טובה יותר לגירושין — מחקרים מראים פחות בעיות רגשיות והתנהגותיות
• הפחתת עומס על ההורה המשמורן — זמן לנוח, לעבוד, לבנות קשרים חדשים
• מזונות נמוכים יותר — ההוצאות מתחלקות, ופער ההכנסות מתמתן
• פחות קונפליקט על "הסדרי ראייה" — הכל מסודר ושוויוני
• תחושת ביטחון אצל הילד — "יש לי שני בתים, לא בית ומקום ביקור"

חסרונות ואתגרים

• דורשת תיאום מתמיד — ציוד, שיעורי בית, חוגים, אירועים — קשה מאוד בזוגות עם קונפליקט גבוה
• קושי עבור ילדים קטנים — פעוטות עד גיל 3-4 מתקשים יותר במעברים תכופים
• דרישה לקרבה גיאוגרפית — שני הבתים חייבים להיות קרובים (בדרך כלל עד 30 דקות נסיעה)
• עלות כלכלית כפולה — שני חדרים לילד, שני סטים של בגדים ומשחקים
• קושי במעבר עיר או לחו"ל — צריך הסכמה של שני ההורים
• לא מתאים לכל ילד — ילדים מסוימים זקוקים ליציבות מקומית

התנאים לאישור זמני שהות (משמורת) משותפת

בית המשפט לא יכפה זמני שהות (משמורת) משותפת על הורה שמתנגד — אך יאשר אותה כאשר:

• שני ההורים מסכימים — הסכמה הדדית היא התנאי הבסיסי
• הילד בשל מספיק — בדרך כלל מגיל 4-5 ומעלה
• קרבה גיאוגרפית — פחות מ-30 דקות נסיעה בין הבתים
• יכולת תקשורת — ההורים מסוגלים לדבר ולתאם ללא עימותים חוזרים
• היעדר קונפליקט גבוה — לא אלימות, לא הטרדות, לא סכסוך מתמשך
• שני ההורים זמינים — שניהם יכולים לטפל בילד מבחינת זמן ויכולת

גיל הילד והשפעתו על סוג הזמני שהות (משמורת)

מה אומרים המחקרים?

מחקרים עדכניים מישראל, שוודיה, ארה"ב ואירופה מצביעים על יתרונות ברורים לזמני שהות (משמורת) משותפת — כאשר היא מתאימה לנסיבות:

• פחות בעיות רגשיות והתנהגותיות
• הישגים לימודיים טובים יותר
• קשר בריא יותר עם שני ההורים
• פחות חרדה ודיכאון בגיל ההתבגרות
• יחסים בינאישיים טובים יותר בבגרות

אך המחקרים גם מדגישים: רמת הקונפליקט בין ההורים היא הגורם המכריע. זמני שהות (משמורת) משותפת עם קונפליקט מתמשך גרועה יותר מזמני שהות (משמורת) בלעדית שקטה.

השפעת סוג הזמני שהות (משמורת) על המזונות

סוג הזמני שהות (משמורת) משפיע ישירות על גובה המזונות:

• זמני שהות (משמורת) בלעדית — האב משלם מזונות מלאים לאם
• זמני שהות (משמורת) משותפת — המזונות נמוכים משמעותית, והפער נובע רק מפערי הכנסות

מסיבה זו, יש שטוענים כי חלק מהמאבקים על זמני שהות (משמורת) משותפת מונעים משיקולים כלכליים. בית המשפט ער לכך ובוחן את המניעים האמיתיים.

שאלות נפוצות