סרבנות גט ועגינות בישראל – המדריך המשפטי המלא 2026

עו״ד יניב גיל

מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה וחדלות פירעון. למעלה מ-20 שנות ניסיון. זוכה חותם הזהב Duns100.

עוד על עו״ד יניב גיל

מבוא: אחת הבעיות הקשות ביותר בדין הישראלי

סרבנות גט היא אחת הסוגיות הכואבות והמורכבות ביותר במשפט המשפחה הישראלי. היא נוגעת לחיים של אלפי נשים — ולעיתים גברים — שנתקעים בנישואין שנגמרו מעשית, אך לא יכולים לצאת מהם בעקבות סירוב בן הזוג לתת או לקבל גט. זהו לא רק בעיה משפטית טכנית, אלא פגיעה עמוקה בזכויות בסיסיות, חופש אישי והזכות לחיות חיים חדשים.

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבה הדין הדתי שולט בנישואין וגירושין ליהודים — ולכן בעיית העגינות, שנולדה בהלכה יהודית, ממשיכה להיות בעיה משפטית ממשית גם בישראל של 2026. בעוד שלחוקי משפחה בעולם המערבי יש מנגנוני גירושין אזרחיים פשוטים, בישראל בני זוג יהודים תלויים בבית הדין הרבני, והגט — מכתב ידני שניתן מהבעל לאישה — נשאר מקור הכוח האולטימטיבי.

מהי עגינות ומי עגון?

'עגונה' היא אישה שנישאה בקידושין יהודיים ואינה יכולה לקבל גט — בין אם בעלה מסרב לתת, בין אם הוא נעלם, בין אם הוא חסר כשרות משפטית (מטורף), ובין אם הוא שוכן בחו"ל ולא משתתף בהליך. המילה עגונה מגיעה מהשורש 'ע-ג-ן' — כבולה, מוצמדת, או אפילו "יונה בעגלה" — ציפור כלולה בכלוב שלא יכולה לתפוס משימתה או לחיות חיים חופשיים.

בפועל, רוב מקרי הסרבנות בישראל הם של גברים שמסרבים לתת גט לנשותיהם — ומשתמשים בכלי ה'גט' ככוח מיקוח בהסכם הגירושין. האישה, בעודה רוצה להתגרש, נתקעת כי לא יכולה להתגרש בלי הסכמת הבעל. יש כאן חוסר סימטריה משפטי עמוק: בעל יכול להתגרש באופן חד-צדדי בכל עת (בהלכה), אך אישה לא יכולה.

נתונים על עגינות בישראל

הנתונים המדויקים אינם ידועים בדיוק מלא, אך הערכות של ארגוני זכויות אדם קובעות שקיימות כ-300-500 עגונות בישראל בכל רגע נתון. חלקן ממתינות שנים, חלקן עשרות שנים. בכל שנה מתווספות עגונות חדשות. הבעיה היא משמעותית בעיקר בקהילות חרדיות, אך היא קיימת גם בקהילה החילונית.

ישנם גם "אגונים" — גברים שלא יכולים להתגרש כי נשותיהם מסרבות להחתום על גט, אך הם מצב מיעוט וסוגיה שונה במקצת מחזית עגינות.

מדוע גברים מסרבים לתת גט?

הסיבות מותנות ומורכבות:

• לחץ ומיקוח: "אם את רוצה גט, תסכימי לתנאיי בחלוקת רכוש, מזונות, משמורת." הבעל משתמש בגט ככוח מיקוח לשיפור תנאיו הכלכליים או בנוגע לזמני שהות.
• נקם ופגיעה: "אם אני סובל, את תסבלי." סירבנות כביטוי של כעס, כעלבון או רצון להכאיב.
• שליטה: בעל המרגיש שגט הוא הקלף האחרון שלו בהיררכיה הנישואית ממשיך להשתמש בו כדי לשמור על כוח.
• דחיינות ובעיות נפשיות: חלקם פשוט לא כמוהים לזמן או למעשה, או סובלים מדכדוך עמוק.
• לחץ משפחתי מרחיב: משפחתו לא מסכימה לגט מטעמים דתיים או יחסיים, והוא כפוף ללחץ משפחתי.
• אידיאולוגיה דתית: בחלקם אמונה שהוא "מגיע לו" להמשך הנישואים על-פי הלכה.
• בעיות כלכליות: חשש מהוצאות משפטיות או כלכליות הקשורות לגט.

הכלים המשפטיים והדתיים לאכיפת גט בישראל

1. בית הדין הרבני — סנקציות הלכתיות וחברתיות

בית הדין הרבני הוא הגוף הדתי-משפטי שדן בענייני נישואין וגירושין. יכולתו היא מוגבלת אך משפיעה:

• הכרזה על הבעל כ'חייב בגט': צו הלכתי שאומר שהבעל צריך לתת גט. זהו אזהרה הלכתית פומבית.
• מניעת שירותים דתיים: הזנחה מ"עלייה לתורה", או הערות ציבוריות בבית הכנסת.
• הכרזה ציבורית: הודעה לציבור על הסרבנות (בעבר שימשה כלי לחץ עזה יותר).
• אכיפה דתית: לקיחה של עדויות מן הבעל או העדר כנסת בבית הכנסת.

הבעיה: כלים אלה אינם יעילים נגד בעל שאינו דתי או אינו אכפת מן הלחץ הדתי.

2. בית המשפט האזרחי — סנקציות אזרחיות חזקות

בית המשפט המחוזי (או בית משפט לענייני משפחה) יכול לפעול בכלים אזרחיים חזקים:

• קנסות יומיים: הטלת קנס יומי על הסרבן (לפעמים מאות שקלים ליום). הקנס צובר עם הזמן.
• מאסר: במקרים קיצוניים, בית המשפט יכול להורות על מאסר עד שהבעל משדרג לתת גט. זהו כלי נדיר אך חזק.
• מניעת יציאה מהארץ: צו שמונע מן הבעל להחזיק בדרכון או לעזוב את הארץ.
• שלילת רישיון נהיגה: צו שמונע מן הבעל לנהוג.
• עיקול נכסים: עיקול חשבון בנק או קניין שלו.
• פיצויים נזיקיים: פסיקה על תשלום פיצויים לאישה בגין נזק שנגרם לה.

3. חוק שדולה (1995) — ביסוס אכיפה משפטית

חוק שדולה (על שם אישה שנתקעה במצב של עגינות) העביר סמכויות משפטיות חזקות לבית דין הרבני. החוק אפשר לבית הדין לנקוט סנקציות ישירות, כולל מאסר בעל לזמן מוגבל, ללא צורך בהשגת אישור בית משפט עליון.

עם זאת, אפילו עם החוק — אכיפה מלאה קשה. בעלים סורגים, מאסר קצרים יכול להוביל רק לגט מעושה שיש בו בעיות משפטיות-הלכתיות.

תביעת נזיקין כנגד סרבן גט

אחד הכלים החדשניים יחסית הוא תביעת נזיקין כנגד סרבן גט בבית המשפט האזרחי. זהו כלי שמעניק פיצוי כספי לאישה בעקבות הנזק שנגרם לה.

בתי המשפט בישראל פסקו פיצויים משמעותיים לעגונות בגין:

• אובדן שנות חיים ויכולת להינשא מחדש
• פגיעה נפשית ונזק רגשי
• בושה וקלון
• נזק כלכלי — אי-יכולת להשתמש בכספים או פנסיה כרצונה
• דחיית הזכות לילדים חדשים בנישואים חדשים

הסכומים עולים בדרך כלל בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים, תלוי במשך התקופה וחומרת הנסיבות. במקרה המוסדי של בתי משפט — בפסק דין של בית הדין הרבני העליון, אישה שחיכתה 12 שנים לגט פסקה פיצויים של מאות אלפים.

הסטטוס המשפטי: חיוב גט וכפיית גט

חיוב גט

בית הדין הרבני יכול להוציא צו של "חיוב גט" — זהו צו הלכתי שאומר: "הבעל צריך לתת גט". אם הבעל מסרב לציית — בית המשפט יכול להפעיל נגדו סנקציות הן בבית הדין והן בבית משפט אזרחי.

כפיית גט

'כפיית גט' היא מדרגה חמורה יותר — היתר הלכתי לכפות פיזית את הגט, עד כדי שימוש בכוח פיזי כדי לחייב אותו. מבחינה הלכתית, זהו כלי שמשמש רק בנסיבות חמורות מאוד: אלימות בבית, מחלה מדבקה, זנות, או חיים בלתי נסבלים.

השימוש בכפיית גט רחב יותר עלול ליצור "גט מעושה" — גט שניתן תחת כוח, וזה יכול להיחשב לא תקף הלכתית. זו דילמה משפטית: לכפות גט ואז להצהיר שהוא לא תקף הוא סתירה. לפיכך, בתי דין חוששים מהשימוש בכפייה הלכתית מלאה.

ארגוני סיוע ותמיכה לעגונות

בישראל פועלים מספר ארגוני זכויות אדם שמסייעים לעגונות:

• יד לאשה: ארגון מוביל המספק ייעוץ משפטי, תמיכה נפשית וסיוע במוקדים לעגונות.
• מחלקת עגינות ברבנות הראשית: משרד בתוך הרבנות המטפל בתיקים של עגונות.
• מרכז יהודה וירושלים: מספק ייעוץ הלכתי ומשפטי לעגונות.
• כולל עמית: ארגון פמיניסטי-דתי שעוסק בשינויי משפט בתחום עגינות.
• ארגוני זכויות אדם אחרים: ארגוני משפטיים גם פועלים בתחום זה.

האם אפשר לשנות את החוק?

שאלה זו מעסיקה מחוקקים, רבנים ופעילי זכויות אדם שנים רבות. הצעות לרפורמה:

• בית דין אזרחי לגירושין: הרחבת סמכות בתי משפט אזרחיים על גירושין, או חלק ממנו.
• עדכון הדין הדתי: שינוי בתקנות בית הדין הרבני לפשט הליכי כפייה.
• דיווח חובה: חיוב בתי דין להודיע לרשויות האזרחיות על סרבנות גט מיד.
• אישור מראש של גט: מנגנון בו הנישואים מאושרים רק אם שני הצדדים מסכימים מראש על תנאי גט.

כל הצעה נתקלת בהתנגדות — דתית, משפטית או פוליטית. פתרון מלא עדיין לא בנמצא, והבעיה נותרה פתוחה.

צעדים מעשיים לנשים בסכנה של עגינות

אם אתה או מישהו שאתה מכיר בסכנה של עגינות:

• פנה לעורך דין מיד — לא חכה למחלוקת בזמן הגירושין עצמו.
• תייעץ עם גוף חברתי מקצועי כמו יד לאשה או מטפל בעיסוק סוציאלי.
• התחל הליך בבית המשפט לעיכול גט ו/או קנסות כבר בשלב מוקדם.
• שקול תביעת נזיקין נגד סרבן הגט — זו אפשרות משפטית חוקית.
• אל תוותור על הסכם כי תחושך מן הגט — היא זכותך.

שאלות נפוצות — סרבנות גט ועגינות