סרבנות גט – כלים משפטיים, זכויות וכיצד לפעול

עו״ד יניב גיל

מומחה לדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה וחדלות פירעון. למעלה מ-20 שנות ניסיון.

מהי סרבנות גט?

סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג – לרוב הבעל – מסרב לתת גט לבן/בת הזוג, או מתנה את נתינת הגט בתנאים שאינם סבירים. בדין היהודי, גט חייב להינתן מרצון חופשי של הבעל; ללא גט כשר, האישה נחשבת "עגונה" ואינה יכולה להינשא מחדש.

סרבנות גט היא תופעה חמורה הפוגעת קשות בצד שהגט נמנע ממנו. המשפט הישראלי פיתח לאורך השנים כלים שנועדו ללחוץ על הסרבן ולגרום לו לתת את הגט, אך הפתרון אינו תמיד פשוט או מהיר.

דיני הגט בישראל משלבים שלושה מערכות משפטיות שונות: בית הדין הרבני (הממונה על תהליך הגט עצמו), בית המשפט לענייני משפחה (הממונה על אכיפה), ובתי המשפט לענייני נזיקין. בשל מורכבות זו, הליך של סרבנות גט לרוב דורש עבודה מתואמת בין שני מסדרונות משפטיים.

לאנשים הנמצאים בנסיבות אלה חשוב להבין שלמרות שהגט הוא עניין דתי, יש מנגנונים משפטיים רבים שיכולים להיות משמעותיים מאוד בכפיית הגט. עם ייעוץ משפטי נכון וביצוע מהיר של הצעדים הראויים, ניתן להפעיל לחץ ממשי על הסרבן ובירוב המקרים להגיע לפתרון.

אמצעי לחץ בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני הוא הגוף המוסמך לדון בענייני גירושין בין יהודים בישראל. כאשר בית הדין קובע שיש "לכוף גט" – כלומר שהצד הסרבן מחויב לתת גט – ניתן לנקוט מגוון אמצעי לחץ:

• הגבלת הוצאה מהארץ: ביטול דרכון ואיסור יציאה מישראל. זה אמצעי לחץ כבד שמונע נסיעות ופוגע בחיים האישיים והעסקיים של הסרבן.
• הגבלת רישיון נהיגה: שלילת רישיון הנהיגה של הסרבן. עבור אנשים העובדים כנהגים או התלויים בנהיגה, זה יכול לגרום לנזק כלכלי משמעותי.
• הגבלות כלכליות: הגבלת פתיחת חשבון בנק, קבלת הלוואות, ביצוע פעולות מסחריות. אלה אמצעים המפריעים למעשים כלכליים יומיומיים ויוצרים לחץ מהמציאות.
• פרסום שמו של הסרבן: בית הדין יכול לפרסם את שמו ברבים (בעיתונות דתית וברשימות מדינה). אמצעי זה משמש כהרסנות רפוטציונית וקנסוי חברה חזקים מאוד.
• מאסר: במקרים חמורים, ניתן להורות על מאסר הסרבן. מאסר משמש כאמצעי של "כוח משפטי" אחרון, המוחל בנסיבות קיצוניות בלבד.

חשוב להבין שאמצעי לחץ אלה לא מיושמים בו זמנית, אלא בשלבים. בדרך כלל, בית הדין יתחיל בעיקול חשבון בנק או הגבלת דרכון, וישקול אמצעים קשים יותר רק אם האמצעים הקלים לא עבדו. זה מעניק לסרבן "סיכויים" לחזור בו.

הליך כפיית הגט בבית הדין הרבני עשוי להימשך חודשים או שנים, תלוי בהתנגדות של הסרבן וברצונו של בית הדין להחיל אמצעים חמורים. במקרים מסוימים, הסרבן יוותר וייתן גט לאחר חודשים ספורים של אמצעי לחץ. במקרים אחרים, ייקח זמן רב יותר.

תביעת נזיקין בשל סרבנות גט

מעבר להליכים בבית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעות נזיקין בשל סרבנות גט. הכרה בנזק הנגרם לצד הנפגע – הן נזק ממוני והן נזק לא ממוני (עוגמת נפש, פגיעה בחירות) – הצמיחה פסיקה ענפה שמחייבת סרבנים לשלם פיצויים משמעותיים.

בית המשפט העליון פסק כי סרבנות גט מהווה עוולה נזיקית, ולכן ניתן לתבוע פיצויים בגינה. הפיצויים יכולים להגיע לסכומים ניכרים בהתאם לנסיבות ולמשך הסרבנות. פסיקות ישראליות לאורך השנים הכירו בנזקים כגון:

• נזק ממוני: הפסקת הזדמנויות נישואין, העדר יכולת לתכנן משפחה, הפסד בהכנסות עקב עיכובי תחזוקה וקידום קריירה.
• נזק לא ממוני: סבל נפשי, עוגמת נפש קשה, פגיעה בחירות אישית וזכויות אדם בסיסיות, פגיעה בכבוד.
• נזק צדדי: הוצאות משפטיות, עלות ייעוץ נפסי, הוצאות על ניסיונות חוקיים שונים.

תביעות נזיקין מהווה אמצעי לחץ נוסף וחזק מאוד. בעוד שהליכי כפיית הגט בבית הדין הרבני עוסקים בחובה לתת גט, תביעת נזיקין עוסקת בפיצוי כספי. שילוב של שני הליכים אלה יכול להוציא לסרבן עלות ממשית וגבוהה, מה שעלול להכניע אותו להתפשר ולתת את הגט.

עם זאת, חשוב להדגיש שבתי משפט בישראל מקנים גם לסרבנים הגנה מסוימת: לא ניתן לתבוע פיצויים על בסיס סרבנות גט בלבד, אם המצב הדתי עדיין אינו ברור או אם ישנן טענות סבירות של הסרבן (למשל, שהוא מפקפק בהוראה למתן גט על בסיס הלכתי).

סרבנות גט על ידי האישה

אמנם פחות נפוצה, גם נשים יכולות לסרב לקבל גט. בדין הרבני, גט שניתן בניגוד לרצון האישה ("גט מעושה") אינו כשר. לכן, גם במצב בו אישה מסרבת לקבל גט, יש לפתור את המחלוקת בדרכים הולמות, לעיתים תוך שימוש באמצעי לחץ דומים.

אישה שמסרבת לקבל גט – למרות שהיא רוצה להיגרש – עלולה להציע תנאים קשים יותר מאלו שקבעו בדיון, או לדרוש פיצויים נוספים. זה מעט שונה מסרבנות בעל, כי באישה אין "אחריות" דתית לתת גט, אך בעל כן. עם זאת, בית הדין עלול להסדיר מצב זה באמצעות אמצעי לחץ דומים.

טענה נפוצה של אישה שמסרבת היא שהיא רוצה לוודא שהתנאים הכספיים תואמים את תקופת הנישואין ולא תחת לחץ. בנסיבות אלה, גם אם אישה מסרבת, בית הדין עלול להגיע להסדר אחרי משא ומתן בוויסות.

כיצד פועלים במצב של סרבנות גט?

אם אתם מתמודדים עם סרבנות גט, חשוב לפעול בנחישות ובשיטתיות. זמן הוא משאב חיוני – ככל שיותר זמן חולף, הסיטואציה קשה יותר על האדם הנכנע. הנה שלבי הפעולה:

1. פנו לעורך דין מנוסה בדיני משפחה: ניווט בין ההליכים בבית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה דורש מומחיות ספציפית. עורך דין שיש לו ניסיון בהליכי כפיית גט יכול לתכנן אסטרטגיה יעילה וחוסכת זמן.
2. הגישו תביעת גירושין בבית הדין הרבני בדחיפות: פתיחת הליך רשמי היא הצעד הראשון. ככל שתתבעו מוקדם יותר, כך ישתלם לכם יותר. הוציאו דרכון עם מטרה לפתיחת בית דין בתור הקודם.
3. בקשו סעדים זמניים (סעדים ביניים) בשלב מוקדם: אל תחכו לפסיקה סופית. ניתן לבקש הגבלות על הסרבן עוד בשלבים מוקדמים של ההליך, כדי ליצור לחץ מיידי.
4. שקלו תביעת נזיקין קבילה: הגשת תביעה נזיקית מקבילה בבית המשפט לענייני משפחה עשויה ליצור לחץ נוסף משמעותי על הסרבן ולהוביל לפסיקת פיצויים חמורים. בחרו עורך דין שיכול לנהל שתי תביעות בו זמנית.
5. תיעדו כל סירוב בפירוט: שמרו על כל תכתובת, הודעות טקסט, דוברים, מכתבים שנשלחו מעורך הדין, פגישות לא מתוכננות, וכל אינטראקציה שיכולה להוכיח סרבנות. תיעוד ברור הופך הוכחה לחיה בהליכים.
6. השתמשו בתיווך בחוכמה: לעיתים הצעת תיווך יכולה להוביל להסדר, במיוחד כשהסרבן רואה שאנטם רציניים בהליך המשפטי. עם זאת, אל תתווכו על חשבון ההליך הרשמי.

אסטרטגיה נכונה במצב של סרבנות גט דורשת הבנה עמוקה של הדין, תיאום בין שני מסדרונות משפטיים, וגבילה דחוקה של מה מתוך זה יכול לעבוד. לפעמים, פשרות מחוץ לבית משפט יתוכננו כדי לחסוך זמן וכסף, אך הן לעולם לא יהיו במחיר של חוקיות הגט או של זכויותיכם המהותיות.

שאלות נפוצות על סרבנות גט